תודה
הסיפור החסידי היומי
סיפור חסידי
הבעל-שם-טוב ישב פעם אחת עם תלמידיו ואמר:
בשמחת-תורה איחרו מעט ישראל בזמן תפילתם,
בגלל ההקפות וסעודת החג.
לעומתם, מלאכי מעלה,
שלא היו עסוקים בעבודה זו,
התכוננו כהרגלם לשיר את שירתם.
אך גם הם לא יכלו לעשות זאת בלי נשמות ישראל,
שהרי 'אין המלאכים אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה'.
מה עשו?
הלכו בינתיים לנקות את גן-העדן.
לפתע מצאו שם כל מיני נעליים.
הדבר הפליאם ביותר,
שכן רגילים היו למצוא שם ציצית, תפילין וכדומה,
אך לא נעליים!
הלכו אל המלאך מיכאל לשאול את פיו.
הסביר להם המלאך מיכאל שנעליים אלה הם סחורתו,
ומקורם בריקוד של עם-ישראל עם ספרי-התורה.
והיה מונה את הנעליים ואמר:
אלה מקמינקה, אלה ממזריטש.
וסיים הבעל-שם-טוב:
התגאה המלאך מיכאל על מלאך מט"ט,
הקושר כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל,
ואמר לו:
אני אתפור כתר מעולה משלך מנעליים קרועות אלה.
(כתר-שם-טוב הוספות - סימן קי"ד)