תודה
החיזוק היומי
חיזוק יומי - יז' תשרי
חול המועד סוכות - על מה חוגגים את שמחת בית השואבה?
אדם כפרי היה צריך להביא מים בכל יום מן המעין המרוחק אל ביתו של אדונו. לשם כך, היה תולה שני כדי חרס גדולים על שני קצוות של מוט שהונח על צווארו.
אחד הכדים היה מושלם והגיע תמיד מלא עד שפתיו. לעומתו, הכד השני היה סדוק. בכל פעם שהגיע הכפרי לבית האדון, התברר שהכד הסדוק איבד מחצית מתכולתו, והגיע חצי ריק.
במשך שנתיים שלמות נמשך המצב הזה.
יום אחד, כשהגיעו אל המעיין, לא יכול היה הכד הסדוק לשאת עוד את הבושה. הוא פנה אל הכפרי בלב שבור ואמר: "אני כל כך מתבייש בעצמי, ואני רוצה להתנצל בפניך".
"על מה אתה מתנצל?" שאל הכפרי בפליאה.
"בשנתיים האחרונות הצלחתי להביא רק חצי מכמות המים שהיית צריך בגלל הסדק שבי. בגלל הפגם שלי, אתה מתאמץ כל כך ומקבל רק מחצית מהתוצאה" בכה הכד.
חייך הכפרי ואמר לו: "בדרך חזרה אל בית האדון, אני מבקש ממך להביט היטב אל צידי השביל שבו אנו צועדים".
כשהעפילו חזרה בהר, הביט הכד הסדוק וראה שבצד השביל שלו צומחים פרחי בר צבעוניים, בעוד שבצד השני של השביל, של הכד המושלם, האדמה נותרה יבשה ושוממת.
אמר לו הכפרי: "האם שמת לב שהפרחים צומחים רק בצד שלך? ידעתי על הסדק שלך, והחלטתי לנצל אותו לטובה. זרעתי זרעי פרחים לאורך השביל רק בצד שלך, ובכל יום, כשצעדנו חזרה מהמעיין, אתה השקית אותם בלי ששמת לב. במשך שנתיים יכולתי לקטוף את הפרחים היפים האלו, לקשט בהם את שולחנו של האדון ולהביא שמחה לביתו. ללא הסדק שלך, היופי הזה לא היה קיים מעולם"
שמחת בית השואבה היא אחד הרגעים המרוממים ביותר בחג הסוכות כמו שאמרו חז"ל: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו".
אך כשמתבוננים במקור השמחה הזו, מתעוררת שאלה - השמחה הגדולה הזו נקראת על שם שאיבת המים ששימשו לניסוך המים על גבי המזבח.
מדוע דווקא ניסוך המים, מצווה פשוטה של יציקת מים על המזבח, עוררה שמחה גדולה, יותר מניסוך היין, ויותר מהקרבת הקרבנות?
היין מייצג את האנשים שיש להם "טעם וריח", בעלי הישגים, עשירים, תלמידי חכמים מופלגים, אנשים מושלמים כביכול.
מים, לעומת זאת, הם חסרי טעם וחסרי ריח. הם מייצגים את האדם הפשוט שמרגיש לפעמים "שקוף" או פגום, כמו הכד הסדוק.
בכל השנה כולה, המזבח קיבל נסכי יין, אך בחג הסוכות, התורה מצווה עלינו לנסך דווקא מים.
בניסוך המים, הקב"ה אומר לנו: אני חפץ בפשטות שלכם. אני רוצה את הלבבות השבורים שלכם, שמחת בית השואבה הייתה שמחה של כל העם, ולא ייצגה מגזר מסוים.
בסוכות אנו יוצאים מדירת הקבע ומגיעים לסוכה הארעית, שבה כולם שווים, עשירים ועניים, קטנים וגדולים.
שמחת בית השואבה מלמדת אותנו שאין אדם פגום, ואין אדם שאין לו תפקיד. לפעמים דווקא מתוך ה"סדקים" והקשיים שלנו, אנו משקים את העולם ומצמיחים סביבנו פרחים של נתינה, אמונה ושמחה.
כשאנחנו רוקדים ושמחים בשמחת בית השואבה, אנו חוגגים את היותנו אהובים לפני ה' בדיוק כפי שאנחנו, ומבינים שכל אחד מאיתנו הוא חלק חיוני מהשמחה השלמה...
לעולם אל תמעיט מעצמך, גם אתה יכול להגיע מעלה מעלה, ממש על גבי המזבח...
("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, מועדים לשמחה, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים אמן