האם יש דעה שסוברת שמניחים תפילין בחול המועד?
יסוד המחלוקת טמון בהגדרת "אות": התורה קובעת שהתפילין הן "אות", ולכן בשבת ויום טוב – שהם עצמם "אות" לקשר בין ה' לישראל – אין מניחים תפילין. המחלוקת היא האם גם ימי חול המועד נחשבים ל"אות" הפוטר מהנחת תפילין, או שדינם כמימי חול לעניין זה.
השיטה שסוברת שמניחים תפילין בחול המועד
* הפוסקים הבולטים: הרא"ש (רבי אשר בן יחיאל), המרדכי, הריטב"א, הרמ"א (רבי משה איסרליש) ופוסקים אשכנזים נוספים.
* הסברה: ימי חול המועד אינם מוגדרים כ"אות" מלא כמו שבת ויום טוב, מכיוון שמותר לעשות בהם מלאכות מסוימות (כגון "דבר האבד"). על כן, השרשרת החיובית של מצוות תפילין חלה בהם כרגיל.
* אופן ההנחה לפי דעה זו:
* חלק מחכמי אשכנז נהגו להניח עם ברכה.
* הרמ"א פסק שמניחים תפילין, אך מברכים בלחש כדי להימנע ממחלוקת.
* פוסקים מאוחרים יותר (כמו המשנה ברורה) הכריעו שיש להניח בלי ברכה כלל, מחמת הספק ("ספק ברכות להקל").
השיטה שסוברת שאין מניחים תפילין בחול המועד
* הפוסקים הבולטים: הרשב"א, הרמב"ן, מרן השולחן ערוך, ספר הזוהר, האר"י הקדוש והגר"א (הגאון מווילנה).
* הסברה: חול המועד נחשב ל"אות" בעצמו מתוקף איסור המלאכה שבו ומצוות החג (כגון אכילת מצה בפסח או ישיבה בסוכה בסוכות). מעבר לכך, על פי תורת הקבלה והזוהר, הנחת תפילין בחול המועד נחשבת לפגיעה בקדושת המועד.
מה נוהגים בפועל כיום?
* בני עדות המזרח, התימנים והחסידים: אינם מניחים תפילין בחול המועד כלל (גם בחוץ לארץ), בעקבות פסיקת מרן השולחן ערוך והזוהר.
* אשכנזים בחוץ לארץ: חלק ממשיכים במנהג אבותיהם להניח תפילין בחול המועד (בלי ברכה, או שמברכים בלחש).
* בארץ ישראל (כל העדות): המנהג המקובל כיום בארץ הוא שלא להניח תפילין בחול המועד. מנהג זה התפשט בהשפעת מנהג ירושלים, פסיקת הגר"א והאר"י, והכלל שלא ליצור מחלוקות ונראות שונה באותו בית כנסת.