גדולי ישראל - הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
תאריך לידה 19 באוקטובר 1886 כ' בתשרי תרמ"ז וולוז'ין, האימפריה הרוסית
תאריך פטירה 11 באוקטובר 1959 (בגיל 72) ט' בתשרי תש"ך ירושלים, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות
מדינה ישראל
מקום פעילות בריסק, ירושלים
כינוי הגרי"ז, הרב מבריסק, הבריסקר רב
תחומי עיסוק ש"ס, הלכה, חינוך
חיבוריו
חדושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם
חידושי הגרי"ז למסכתות שבש"ס וקידוש החודש
חידושי הגר"ח והגרי"ז.
חידושי הגרי"ז - על התורה
השתייכות חרדים ליטאים
רבותיו אביו הגר"ח
תלמידיו הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב משה שמואל שפירא, הרב משה שטרנבוך ועוד.
שם השושלת סולובייצ'יק
אב חיים הלוי סולובייצ'יק
אם ליפשא סולובייצ'יק
ילדים יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, רפאל סולובייצ'יק, מאיר סולובייצ'יק, משולם דוד הלוי סולובייצ'יק, ליפשא סולובייצ'יק
תפקידים נוספים
רב, ראש ישיבה
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק או ר' וועלוול; כ' בתשרי תרמ"ז, 19 באוקטובר 1886 – ט' בתשרי תש"ך, 11 באוקטובר 1959) היה רב העיר בריסק וראש הישיבה בבריסק, ואחר כך בירושלים. מנהיג הציבור החרדי-ליטאי אחרי שנת 1954. נחשב מתנגד תקיף לציונות.
חייו
נולד בוולוז'ין לראש ישיבת וולוז'ין רבי חיים מבריסק ולליפשא בת הרב רפאל שפירא, חתנו של הנצי"ב. כבר בילדותו הצטיין כעילוי. נישא לאלטע הענדיל, בת הרב חיים אוירבך (נכדו של ה"אמרי בינה"). במהלך מלחמת העולם הראשונה שהה בוורשה, שם נבחר לראש ישיבת תורת חיים לצד גיסו הרב צבי הירש גליקסון, בשנת 1918, לאחר פטירת אביו, מונה לרבה של בריסק. בתקופת רבנותו שם שלח אליו ראש ישיבת מיר הרב אליעזר יהודה פינקל תלמידים מובחרים כדי לשמוע את שיעוריו.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שהה בקריניצה, ומאז לא חזר לבריסק. הוא נמלט לווילנה שנכבשה על ידי הסובייטים, שם התארגן מחדש סביבו ה"קיבוץ", קבוצת תלמידים מובחרים כמו רבי דוד פוברסקי, רבי אליהו חזן, רבי נח שימנוביץ ורבי הלל כגן. בשנת 1941 עלה לירושלים, לאחר שרעייתו ושלושה מילדיו נרצחו בשואה. החל משנת 1945 מסר שיעורים בביתו לבניו ולמספר תלמידים נבחרים, בהם רבי יצחק חיים קרנסקי, רבי חיים אהרון טורצין, רבי צבי האפור, רבי יעקב משה בנו של רבי ברוך בר ליבוביץ ורבי אברהם לנדא והרב אברהם פרבשטין. בשנותיו האחרונות סבל ממחלת ריאות ושהה מספר פעמים בשווייץ, שם היה אורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל. הרב מבריסק נפטר בערב יום הכיפורים, ט' בתשרי ה'תש"ך, 11 באוקטובר 1959, והלווייתו התקיימה בירושלים בהשתתפות כ-20,000 אנשים ונקבר בהר המנוחות. לא נישאו הספדים בהלוויה[7][8]. הספד שנכתב על-ידי בן אחיו הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק התפרסם כמסה "מה דודך מדוד".
דרכו בהלכה
בדרכו הלימודית היה לתלמיד מובהק של אביו, רבי חיים מבריסק, תוך ניתוח מעמיק של ההלכה למרכיביה היסודיים וגזירת תובנות משורש הדין המדויק, עם דגש על פורמליזם הלכתי – בניגוד לדרכו של החזון איש, שהתבססה על הנמקה מהותית של ההלכה. הוא נודע בהחמרתו בשמירת המצוות ובקפידתו לצאת ידי כל הדעות במחלוקות הלכתיות. ישיבות בריסק והקהילות שסביבן רואות בו את רבן, וממשיכות את דרכו הן בשיטת הלימוד והן בהחמרות ההלכתיות. חומרות אלו מתבטאות, בין היתר, באי-אכילת מזון שבושל בכלים שאינם שלהם, ובשחיטה והכשרת הבשר באופן עצמאי בביתם.
יחסו לציונות
הרב סולובייצ'יק נודע כמתנגד חריף לציונות ולמדינת ישראל, ואף פעל לערעור סמכותה של הרבנות הראשית. עם זאת, ראה בניצחון מלחמת העצמאות, בניגוד לכל היגיון, נס גמור. הוא לא נקט עמדה פומבית בעניין ההצבעה לכנסת; התבטא כי אין בכך מצווה גדולה ואין בכך עבירה חמורה, ואף פורסם כרוז תמיכה בהצבעה בבחירות לכנסת הרביעית שיוחס לו, אך חוגי נטורי קרתא והעדה החרדית טענו שמדובר בזיוף.
מלחמתו נגד הממסד הציוני הייתה חסרת פשרות, אך בניגוד לנטורי קרתא התנגד להפגנות נגדו: "האם ברוסיה הייתם מעיזים להפגין נגד השלטון? הלא הייתם חוששים לחייכם! מדוע אם כן כאן, בארץ ישראל, אתם מפגינים נגד הציונים?... אם כן, בסתר לבכם גם אתם נתפסתם לציונות!". מלחמתו התמקדה בעיקר בנושאים הלכתיים-ציבוריים, בהם התנגדות חריפה לשירות נשים בצה"ל ומחאה על חפירות קברים בטבריה. הוא התנגד לכל הסכם עם דוד בן-גוריון, בניגוד למנהיג הליטאים החזון איש שנפגש עמו, ולכל דו-שיח עם הציונים. עם זאת שמר על יחס של כבוד והערכה לחזון איש, ואף אסר על פרסום מודעות מחאה נגדו.
אף שהיה אנטי־ציוני, גילה הערכה לרבנים מסוימים שתמכו בציונות. כך למשל כתב לרב קוק ביטויים כמו "פאר הדור" ו"הדר"ג הרמה שליט"א". על הרב הרצוג אמר שהוא גאון וצדיק. החשיב במיוחד את הרב יעקב משה חרל"פ, ובבואו לירושלים שלח את בניו לחזות באמירת שיר השירים שלו בערב שבת. הוא ביקר אצל הרב חרל"פ כשחלה. ראש ישיבת מרכז הרב הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא היה ממקורביו, והרב מבריסק אף ביקש שיביאו לו מאמרים וחידושי תורה משל הרב שפירא.
מתלמידיו
בבריסק
רבי יונה קרפילוב - מחבר "יונת אלם"
רבי אריה לייב מאלין - ראש ישיבת "בית התלמוד" בארצות הברית
רבי יחיאל מיכל פיינשטיין - ראש ישיבת תפארת ירושלים בניו יורק, לימים חתנו וראש כולל בית יהודה בתל אביב ובני ברק
רבי אריה פומרנצ'יק - מחבר "עמק ברכה"
בווילנה
רבי אליהו חזן - ראש ישיבת תורה ודעת
רבי נח שימנוביץ - ראש ישיבת כפר חסידים
רבי אברהם אביגדור לנדא - האדמו"ר מסטריקוב (למד אצלו גם בירושלים)
בירושלים
הרב אלעזר מנחם מן שך - ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה
הרב משה שמואל שפירא - ראש ישיבת באר יעקב
הרב מרדכי אליפנט - ראש ישיבת איתרי
הרב יהודה גרשוני - ראש ישיבת "יבנה" בברוקלין
הרב רפאל שפירא - ראש ישיבת תפארת ישראל בחיפה
הרב חיים אהרן טורצ'ין - ראש ישיבת "מצוינים"
הרב חיים שלמה ליבוביץ - ראש ישיבת פוניבז'
הרב חיים יעקב גולדוויכט - ראש ישיבת "כרם ביבנה"
הרב אפרים זלזניק
הרב זאב צ'צ'יק - בעל 'תורת זאב'
ילדיו
הרב יוסף דב, היה ממלא מקומו בראשות הישיבה
ליפשע, אשת הרב יחיאל מיכל פיינשטיין, שהיה ראש כולל בית יהודה בבני ברק
הרב משולם דוד, ראש ישיבת בריסק בשכונת גבעת משה
רפאל סולובייצ'יק, סייע לאביו בעניינים ציבוריים
הרב מאיר סולובייצ'יק, היה ראש ישיבת בריסק בשכונת זיכרון משה
רבי חיים (נפטר בהתשס"ד).
רבקה, אשת הרב יעקב שיף, ראש כולל בריסק בשכונת זיכרון משה
לרב סולובייצ'יק היו עוד חמישה ילדים, שנים מהם נפטרו בצעירותם ושלושה נרצחו עם אמם בשואה.
מספריו
חדושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם
חידושי הגרי"ז למסכתות שבסדר קדשים - סטנסיל (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים)
חידושי הגר"ח והגרי"ז - סטנסיל
חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה - נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י
חידושי מרן רי"ז הלוי על מסכתות יומא וסוכה והלכות קידוש החודש
ליקוטי הגרי"ז - לקט מתוך ספרים שנדפס בהם חדושי תורה משמו
חידושי הגרי"ז - על התורה - נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה. מהדורה חדשה ומורחבת - הוצאת מישור תשע"ו (בתוך "בית הלוי על התורה")
אגרות מרן רי"ז הלוי - שמעון יוסף מלר, תשס"ח
ילקוט מכתבים ממרן הגרי"ז מבריסק - הרב נתנאל פרץ מאירסון, תשס"ט
רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז הלוי ליקוט מכתבי ושמועות תלמידים, בהוצאת מכון דעת סופרים. על התורה: תשע"ו, על סדר הנ"ך וסידור התפילה: תשע"ז
רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות".