תודה
החיזוק היומי
חיזוק יומי אמן ואמן
אל תפספס את הרכבת
סוחר עשיר היה צריך להגיע ליריד המסחר הגדול ביותר של השנה. היריד הזה היה מקור הפרנסה העיקרי שלו, וכל עתידו הכלכלי היה תלוי בסחורה שיביא אליו.
ביום הנסיעה, בשל עיכובים בלתי צפויים בדרכים, הסוחר איחר.
כשהגיע לתחנת הרכבת מתנשף ונסער, הוא ראה את הקרון האחרון של רכבת הנוסעים המהירה נעלם באופק. הוא החמיץ אותה.
הסוחר נתקף ייאוש עמוק. הוא התיישב על ספסל הרציף, טמן את ראשו בידיו ובכה. בלי היריד הזה, הוא יעמוד בפני שוקת שבורה.
ניגש אליו מנהל התחנה ואמר לו: "למה אתה בוכה, אדוני? נכון, רכבת הנוסעים המפוארת כבר יצאה, אבל בעוד כמה דקות עוברת כאן רכבת משא אחרונה שנוסעת בדיוק לאותו היעד.
היא אמנם פשוטה, איטית יותר, ואין בה קרונות מפוארים, אבל אם תרצה, אני יכול להעלות אותך ואת הסחורה שלך עליה".
הסוחר קפץ ממקומו בשמחה, ניגב את הדמעות ואמר: "מה זה משנה לי פאר הקרונות? כל מה שאני צריך זה להגיע ליעד!" הוא העמיס את סחורתו על קרון המשא, נסע ליריד, והציל את עסקיו ("החפץ חיים)
כולנו נוסעים ברכבת המפוארת של החיים, כל קרון הוא יום בשנה שעבר עלינו.
לפעמים, כשאנחנו מגיעים לערב ראש השנה, אנחנו מביטים לאחור בחרטה וחושבים: "פספסתי את הרכבת, יכולתי להיות אדם טוב יותר השנה, יכולתי להשקיע יותר במשפחה, בלימוד ופיתוח העצמי שלי. עכשיו כבר מאוחר מדי והשנה נגמרה".
ראש השנה הוא לא הזמן להתייאש מהרכבות שפספסנו, אלא לעלות על "רכבת המשא" של הרגע האחרון, על הימים שנותרו ולהגיע איתם אל היעד.
גם אם ההכנה שלנו לא הייתה מושלמת, וגם אם אנחנו מרגישים שלא עשינו מספיק, מה שקובע הוא הרצון שלנו להגיע ליעד ולהשתנות.
דקה אחת של כוונה אמיתית בימים הללו, ואפילו דקה בראש השנה עצמו, יכולה לשנות את כל המסלול של השנה הבאה...
אל תפספס את הרכבת, תעלה עליה לפני שהיא יוצאת לשנה חדשה, עכשיו אפשר לשנות ולהשתנות, הרבה תלוי בך, וברצון שלך. פעולה אחת טובה, קבלה אחת, התחזקות קטנה, ואתה בדרך ליעד שלך, בדרך לשנה אחרת וטובה...
("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!