תודה
הסיפור החסידי למוצ''ש
סיפור חסידי למוצ"ש
מַעֲשֶׂה בְּחוֹלֶה אֶחָד שֶׁמַּצָּבוֹ הָיָה קָשֶׁה כָּל כָּךְ,
עַד שֶׁהָרוֹפֵא כְּבָר הִרִים יָדַיִם וְנוֹאָשׁ מִלְּהַצִּילוֹ.
הַחוֹלֶה הָלַךְ וְנֶחְלַשׁ מִיּוֹם לְיוֹם,
עַד שֶׁבְּקוֹשִׁי הִצְלִיחַ לְדַבֵּר.
בְּאוֹתָם יָמִים הִגִּיעַ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב אֶל הָעֲיָרָה שֶׁבָּהּ גָּר הַחוֹלֶה.
בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַדּוֹאֲגִים מִהֲרוּ אֵלָיו וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לְבַקֵּר אֶת יַקִּירָם.
כְּשֶׁנִּכְנַס הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב לַחֶדֶר, הִבִּיט בַּחוֹלֶה וְצִוָּה מִיָּד:
"בַּשְּׁלוּ לוֹ מָרָק בָּשָׂר חַם".
לְתַדְהֵמַת כֻּלָּם, בָּרֶגַע שֶׁטָּעַם הַחוֹלֶה מִן הַמָּרָק,
חָזַר אֵלָיו קוֹלוֹ וְהוּא הִתְחִיל לְדַבֵּר.
מִכָּאן וְאֵילָךְ הִמְשִׁיךְ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב לְרַפְּאוֹ,
עַד שֶׁהִבְרִיא לְגַמְרֵי וְחָזַר לְאֵיתָנוֹ.
הָרוֹפֵא, שֶׁרָאָה אֶת הַנֵּס לְמוּל עֵינָיו, נִדְהַם.
הוּא פָּנָה אֶל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב וְשָׁאַל בְּפֶלֶא:
"כֵּיצַד הצְלַחְתָּ לְרַפְּאוֹ?
הֲרֵי לְפִי הָרְפוּאָה, הַגִּידִים שֶׁלּוֹ כְּבָר נֶהֶרְסוּ לְחַלוּטִין, וְלִמְצָב כָּזֶה אֵין שׁוּם תְּרוּפָה בָּעוֹלָם.
הֵשִׁיב לוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב:
"אַתָּה אִבְחַנְתָּ אֶת הַחוֹלֶה בְּמַבָּט גַּשְׁמִי וְחָמְרִי,
וְאִלוּ אֲנִי הִבְחַנְתִּי אוֹתוֹ בְּמַבָּט רוּחָנִי.
כְּמוֹ שֶׁבְּגוּף הָאָדָם יֵשׁ רמ"ח אֵיבָרִים וּשס"ה גִּידִים,
כָּךְ בַּתּוֹרָה יֵשׁ רמ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה וּשס"ה מִצְוֹת לֹא־תַעֲשֶׂה. כַּאֲשֶׁר אָדָם נִכְשָׁל בְּעָבֵרָה, נִפְגָּם הָאֵיבָר אוֹ הַגִּיד הָרוּחָנִי שֶׁכְּנֶגֶד אוֹתָהּ מִצְוָה.
כְּשֶׁחֲטָאָיו שֶׁל אָדָם מִתרַבִּים, גִּידִים רַבִּים נֶחְסָמִים, הַחִיּוּת אֵינָהּ זּוֹרֶמֶת בָּהֶם וְחַיָּיו בְּסַכָּנָה.
מָה עָשִׂיתִי אֲנִי?
פָּנִיתִי יְשִׁירוֹת אֶל הַנְּשָׁמָה שֶׁל הַחוֹלֶה וְעוֹרַרְתִּי אוֹתָהּ לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה.
מִשֶּׁקִּבְּלָה עָלֶיהָ הַנְּשָׁמָה לְתַקֵּן אֶת מַעֲשֶׂיהָ,
נִתְרַפְּאוּ מִמֵּילָא כָּל הָאֵיבָרִים וְהַגִּידִים הָרוּחָנִיִּים שֶׁלָּהּ.
רַק אָז, כְּשֶׁהַשֹּׁרֶשׁ הָרוּחָנִי כְּבָר הָיָה בָּרִיא, יָכֹלְתִּי לְרַפְּאוֹ גַּם בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי".
(סיפורי חסידים זוין)
שבוע טוב ומבורך
שנה טובה ומבורכת