החיזוק היומי
חיזוק יומי - ז' אלול
לשוב הביתה, לשוב אל אבא
מלך גדול וחכם גידל את בנו יחידו באהבה עצומה, והשקיע את כל משאביו כדי לחנכו ולהכינו ליום שבו יירש את המלוכה.
כשהבן בגר, ביקש המלך לשלוח אותו למדינות רחוקות מעבר לים, כדי שילמד חכמות חדשות, יכיר תרבויות שונות ויתנסה בהנהגת העולם.
המלך צייד את בנו באוצרות רבים, במשרתים ובשומרי ראש, ושילח אותו לדרך ארוכה.
הבן הגיע למדינות הרחוקות, אך המרחק הפיזי והחופש החדש בלבלו אותו. הוא החל לבזבז את כספו על תענוגות, התחבר לאנשים שאינם ראויים, ושכח לחלוטין את מטרת נסיעתו. בתוך שנים ספורות, כל האוצרות שנתן לו אביו אזלו.
המשרתים עזבו אותו, והוא נותר לבדו, חסר כל. בגדיו נקרעו, גופו רזה, והוא נאלץ לעבוד בעבודות בזויות ביותר רק כדי להשיג לחם.
באחד הימים, מתוך שפל המדרגה, נזכר הבן בבית אביו המלך. הוא נזכר בשפע, ובאהבה הגדולה, והחליט לעשות את כל הדרך חזרה הביתה כדי לבקש סליחה.
כשהגיע הבן אל שערי עיר המלוכה, הוא עמד מול שומרי הארמון, לבוש סחבות, מלוכלך ופצוע, וניסה להסביר להם שהוא נסיך, בנו של המלך.
השומרים לא הבינו מילה משפתו המוזרה. הם צחקו עליו, דחפו אותו ואיימו לכלוא אותו. הוא ניסה לפנות לשרים ולאנשי החצר, אך איש לא זיהה את בן המלך.
כשראה הבן שכל השערים נעולים בפניו, שאיש לא מאמין לו, הוא הבין שנשארה לו רק ברירה אחת. הוא נעמד בחצר הארמון, הרים את עיניו אל החלון של חדר המלך, וצעק בכל כוחו צעקה אחת גדולה, פשוטה וקורעת לב: "אבא! אבא, תציל אותי!"
המלך ישב בחדרו, שמע את קול הצעקה הגדולה, ומיד זיהה את קולו של בנו יחידו. קולו של הבן חדר את כל החומות והשומרים. המלך רץ אל החלון, הורה לפתוח את השערים, חיבק את בנו והחזיר אותו אל הארמון בכבוד גדול (הבעל שם טוב)
המלך הוא הקב"ה, בן המלך הוא כל אחד מאיתנו.
הנשמה יורדת לעולם הזה, שהוא "מדינה רחוקה", כדי להתעלות.
אך לעיתים אנו שוקעים בחומריות, שוכחים את ייעודנו ומאבדים את ה"לבושים" הרוחניים שלנו.
חודש אלול הוא הזמן שבו אנו מחליטים לחזור הביתה. לפעמים אנו מרגישים שאין לנו מילים, שאנו לא יודעים איך להתפלל או לתקן את מה שקלקלנו, ושכל ה"שערים" חסומים בפנינו.
קול השופר שנשמע, הוא אותה צעקה פשוטה, ללא מילים, של הבן לאביו. השופר מייצר קול פשוט וישר מהלב, שאומר: "אבא, טעיתי, אני רוצה לחזור הביתה".
המלך שומע את קול השופר, מזהה את הלב שלך, ופותח מיד את כל שערי הרחמים והסליחה.
המשימה שלנו פשוטה מאד, אך קשה ביותר, פשוט לומר: "אבא, טעיתי, אני רוצה לשוב הביתה..."
("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!