תודה
מכתב יומי מהרבי - עצה לחיים. *רב החובל עוזב אחרון!*
מכתב מהרבי מליובאוויטש לרב קהילה בחו"ל שחשב לעזוב את קהילתו:
...[בנוגע] למחשבתו לנסוע ממקום קהילתו, בוודאי אין זה אלא בגדר מחשבה חולפת ("קס"ד בעלמא").
שהרי, ראינו ורואים במוחש שבתקופתנו ובפרט ביבשת אמריקה הצפונית וביתר שאת הדרומית, כל רב ומדריך רוחני המעתיק מקהלתו, הרי זה מפקיר (במובן רוחני ונפשי) כמה וכמה משפחות מקהילתו שהושפעו ממנו באופן ישר או, על כל פנים, בעקיפין (על ידי ששומעים משָּׁכֵן וכיוצא בזה אודות פעולתו ודיבוריו וכיוצא בזה).
והרי, זה בדוגמת רב החובל של ספינה הנמצאת בלב ים זועף וגועש ונוטש אותה ובורח לנפשו.
וכשמוסר כליותיו מתעורר, מנסה להרגיע את עצמו באמתלא [-תירוץ] שאין בידו לעשות רבות, שיניח מי שהוא במקומו, שנפשו חשקה בתורה דוקא במקום אחר וכיוצא בזה.
והמקובל בכל עמי הארץ, ועל אחת כמה וכמה שזו הוראת תורתנו הקדושה, שרב החובל הוא האחרון לעזיבת הספינה!
וגם זה רואים במוחש, שהידיעה שכן צריך להיות, מעוררת כחות פנימיים ונעלמים של רב החובל ובכמה וכמה מקרים, מציל את הספינה על כל הנמצאים בה ומביאם לחוף בטוח.
והנמשל פשוט. ועם כבוד תורתו הסליחה.
מקור: אגרות קודש חכ"ז עמ' רלא