תודה
החיזוק היומי
חיזוק יומי - יג' אב
ההבדל בין הצלחה לכישלון
במשק חקלאי קטן, קיפצו להן שתי צפרדעים להנאתן. תוך כדי משחק, הן לא שמו לב ונפלו שתיהן לתוך כד גדול ועמוק מלא בחלב טרי.
דפנות הכד היו חלקות וגבוהות מאוד, ולא היה להן שום סיכוי לטפס עליהן או להיאחז בהן.
שתי הצפרדעים החלו לשחות ולבעוט ברגליהן בכל הכוח כדי להשאיר את ראשן מעל פני הנוזל הלבן.
כעבור שעות של מאבק, החלה הצפרדע הראשונה להתעייף. היא הביטה סביבה, ראתה שהדפנות עדיין חלקות ואמרה לחברתה: "אין לנו שום סיכוי. הכד עמוק מדי, אנחנו רחוקות מהפתח, ואף אחד לא יבוא להציל אותנו. חבל על המאמץ". היא הפסיקה לבעוט ברגליה, שקעה לתחתית הכד וטבעה.
הצפרדע השנייה סירבה לוותר. למרות שגופה כאב ממאמץ והעייפות איימה להכניע אותה, היא אמרה לעצמה: "כל עוד יש בי נשימה, אני ממשיכה לבעוט". היא לא ראתה פתרון באופק, אך המשיכה להניע את רגליה האחוריות שוב ושוב, שעה אחר שעה.
פתאום, קרה דבר מדהים. בעקבות הבעיטות הבלתי פוסקות והתנועה המתמדת של הצפרדע, החלב החל להסתובב ולהקציף. לאט לאט, השומן שבחלב נפרד והפך לגוש מוצק של חמאה.
הצפרדע הרגישה פתאום שמתחת לרגליה יש קרקע יציבה. היא טיפסה על גוש החמאה שנוצר, נעמדה עליו, נתנה קפיצה אחת אל מחוץ לכד ויצאה לחופשי.
בחיים, אנחנו נתקלים לעיתים במצבים של קושי, וחוסר יציבות.
לפעמים אנחנו לא רואים את הדרך החוצה מהקושי, והייאוש מתחיל לחלחל.
ואז הויתור הופך לנשק שלנו, פשוט לוותר ולהרים ידיים.
אך עצם הפעולה הבלתי פוסקת שלנו, זו שנראית לא מועילה במיוחד היא זו שמשנה את המציאות.
הוויתור והרצון לראות תוצאה מיידית, הם המלכודת שכולנו לעיתים נופלים אליה.
צריכים אנו לזכור שהצלחה היא תהליך, ופריצת הדרך מגיעה לעיתים רגע אחד בלבד אחרי נקודת הייאוש הכי גדולה.
ההבדל בין הצלחה לכישלון הוא לרוב היכולת להמשיך עוד צעד אחד מעבר למקום שבו הרוב בוחרים לעצור...
לא סתם אמר דוד המלך: "קַוֵּה אֶל יְהֹוָה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְהֹוָה" (תהילים כז, יד)
התפללת ולא נענתה? תמשיך להתפלל, ייתכן שדווקא התפילה הבאה היא זו שתביא איתה את הישועה שלך... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!