תודה
החיזוק היומי
חיזוק יומי - י' אב
פרשת - "ואתחנן" - נחנו נחמו עמי
לאחר מלחמת העולם השנייה, הגיע האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל, למחנות העקורים באירופה.
הרבי איבד במלחמה את אשתו וכל אחד-עשר ילדיו, אך במקום לשקוע ביאוש, הוא הקדיש את חייו להקמת הניצולים מהאפר.
באותה שנה, השבת שלאחר תשעה באב, שבת "נחמו", הייתה השבת הראשונה שבה הצליחו הניצולים לארגן בית כנסת מאולתר במחנה העקורים בגרמניה.
בערב שבת, אחד החסידים שרצה לשמח את לב הרבי, עמל שעות רבות והצליח להשיג פמוטי כסף ישנים ומגש כסף מוכתם ומעוקם ששרדו את המלחמה. הוא הניח אותם על שולחן השבת של הרבי.
כשנכנס הרבי לחדר וראה את מגש הכסף המוכתם והחבול, הוא פרץ בבכי תמרורים. החסידים נבהלו. הם חשבו שהמגש הזכיר לרבי את ביתו המפואר שנחרב ואת משפחתו שנספתה.
לאחר דקות ארוכות של בכי, נרגע הרבי, פנה לחסידיו ואמר: "אתם חושבים שאני בוכה על העבר? לא. אני מסתכל על המגש הזה וחושב על פרשת 'ואתחנן'.
משה רבנו התחנן והתפלל 515 תפילות כדי להיכנס לארץ, והקב"ה אמר לו 'לא'. משה קיבל את הגזרה באמונה, כי הוא ידע שלפעמים ה' אומר 'לא' מתוך אהבה, כדי לשמור את התפילות לזמן אחר.
במשך שנות המלחמה שעברנו, בכינו כולנו בכי נורא. התחננו וביקשנו ישועה. חלקנו חשבו שהתפילות הללו הלכו לאיבוד בתוך החורבן.
אבל תסתכלו על המגש הזה, הוא עבר את האש, הוא מוכתם, הוא עקום, והוא נראה שבור. אבל הוא עדיין כסף טהור! כל מה שצריך זה אש כור היתוך, מומחה שימרק אותו, והוא יחזור להבריק.
הדמעות שלנו ושל מיליוני היהודים לא הלכו לאיבוד. הן נשמרו אצל ה' כמו התפילות של משה רבנו.
עכשיו, מיד אחרי תשעה באב, מגיע זמן 'נחמו נחמו עמי'. התפקיד שלנו הוא לא להסתכל על הכתמים והשברים של העבר, אלא להבין שאנחנו הכסף הטהור שיבנה את העתיד".
שנים ספורות לאחר מכן, עלה הרבי לארץ ישראל, הקים את קריית צאנז בנתניה, בנה את בית החולים "לניאדו", והקים מחדש משפחה ודורות של תלמידים.
עברנו את תשעה באב המייצג את שיא הכאב והבכי. מיד אחריו, בפרשת "ואתחנן", אנו עוברים ל"נחמה".
הבכי של תשעה באב אינו המטרה, אלא הוא זה שמנקה את הלב ומכין אותנו לבנות קומה חדשה וחזקה יותר.
משה רבנו התפלל 515 תפילות ולא נענה כפי שרצה. מכאן אנו למדים שגם כשאנו חווים "חורבן" או סירוב, התפילות והדמעות שלנו לא נעלמות. הן נשמרות ומלוות אותנו, ולבטח ישפיעו לטובה בעתיד, ובזמן הכי נכון עבורינו.
נזכור תמיד, גם כשהחיים "מעקמים" או "מכתימים" אותנו, הערך הפנימי של האדם ושל עם ישראל לעולם לא נפגע. החורבן הוא חיצוני בלבד, והיכולת להשתקם ולהבריק מחדש תמיד קיימת בתוכנו...
אל תתייאש, מתוך היאוש צומחת התקווה והנחמה, מתוך האבל עוברים אל "נחמו נחמו עמי" - כי בתוך תוכך אתה עשוי מנשמה אלוקית טהורה, שרק רוצה לומר לך - "אתה בן של מלך"... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, שבת שלום, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!