ממתק לשבת פרשת במדבר תשפ''ו
ממתק לשבת פרשת במדבר תשפ"ו
היה פעם חסיד שהיה יהלומן. הוא הגיע לקבל ברכה מהרבי הרש"ב לפני עיסקה חשובה. לפניו נכנס אל הרבי יהודי פשוט, והיהלומן המתין זמן רב עד שיצא.
כשהגיע תורו, לא התאפק ושאל את הרבי:
"לא חבל על הזמן היקר של הרבי לדבר עם יהודי כזה פשוט כל כך הרבה זמן?"
הרבי לא ענה לשאלה, ובמקום זאת שאל את החסיד:
"יש לך יהלומים איתך?"
החסיד, ששמח מאוד שהרבי מתעניין, פרש מיד את הסחורה היקרה שלו על השולחן ואמר:
"הנה, תראה איזו סחורה יפה יש לי!"
הרבי לקח יהלום קטן בידו, התבונן בו ואמר:
"זה יהלום באמת יפה ומיוחד."
החסיד מיהר לתקן:
"דווקא זה יהלום מאוד פשוט…"
אמר לו הרבי:
"מה פתאום? זה יהלום ממש מיוחד!"
ענה לו החסיד:
"רבי... ביהלומים צריכים להיות מומחה כדי לדעת מה שווה באמת."
חייך הרבי ואמר לו:
"גם ביהודים – צריכים להיות מומחה…"
ספר במדבר נקרא גם חומש הפקודים, על שם המצווה שמופיעה מיד בתחילתו – ספירת בני ישראל.
ולכאורה, לא מובן: למה מייחסים לעניין הספירה חשיבות כל כך גדולה? הרי ספירה זו פעולה חיצונית מאוד, שלא מבטאת בכלל את המהות של הנספרים – גדול וקטן שווים בדיוק את אותו המספר.
ואם כן, למה לקרוא לספר שלם בתורה על שם פעולה חיצונית וחסרת תוכן פנימי?
הרבי מסביר שאפשר להבין את חשיבות הספירה דווקא מתוך ההלכה: ישנם מקרים רבים שבהם הכמות המספרית מרימה את האיכות.
לדוגמה – מניין לתפילה, שיש בו השראת שכינה מיוחדת, ורק כשיש עשרה אפשר לומר קדיש.
או ברכת המזון, שרק כששלושה אכלו יחד אפשר לעשות זימון.
כך גם בפעולה של הספירה: אמנם היא חיצונית, אבל היא מבטאת את החשיבות של הדבר שאותו סופרים.
וכפי שמופיע בהלכה – "דבר שבמניין לא בטל" – דברים שסופרים אותם בקביעות, גם אם נפלו והתערבבו בדברים אחרים – לא מתבטלים.
עצם זה שסופרים אותם – זה מראה שהם חשובים.
אבל
מכאן אנחנו לומדים:
כל יהודי הוא איכותי ומיוחד, אבל לפעמים דווקא ככל שנרבה ונגדיל את הכמות בעשייה, בעזרה, בקשר עם יותר ויותר יהודים, כך תתגלה גם האיכות המיוחדת שבכל אחד מהם.
ולכן, אנחנו צריכים לשאוף להגיע לכמה שיותר יהודים – לעזור להם, בגשמיות וברוחניות,
אבל תמיד לזכור: כל יהודי צריך להרגיש שהוא מיוחד, שבאמת סופרים אותו ושיש לו מקום חשוב.
יהי רצון שנזכה כולנו להרגיש את הספירה האלוקית, וכפי שנאמר:
"שאו את ראש" – שהקב"ה מרומם כל אחד ואחת מאיתנו להצלחה מיוחדת, לכל אחד באופן פרטי, בכל מה שהוא צריך,
ולכולנו ביחד – כעם אחד, שנזכה שהקב"ה ירומם אותנו ויביא אותנו לגאולה האמיתית והשלימה, בקרוב ממש.
שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד