תודה
אור החיים היומי
אור החיים יומי
מתורת רבינו חיים בן עטר הקדוש זצוקללה"ה
יום טוב ומבורך. יום שלישי כה' אייר התשפ"ו
התורה נותנת 'כוח גופני', ולכן מקיימי המצוות נקראים 'גבורי כח'
רבינו האור החיים הקדוש כותב, שכל אלה שהיו למעלה מגיל עשרים שנה היו כולם בריאים ושלמים וראויים לצבא, ודבר זה אין בכל אומה ולשון, כי אי אפשר שלא יהא בין מספר רב כזה של אנשים, כאלה שאינם ראויים לצבא מפאת חולשתם. והכתוב מעיד, באומרו 'כל' יוצא צבא, שכולם ממש היו ראויים לצבא.
וזה לשון קודשו: 'לא היה אחד מכל הבאים לכלל המספר שלא היה ראוי לצאת בצבא, אלא כולן 'גבורי כח', והוא אומרו כל, פירוש כל אחד מהם יוצא צבא, וזה נס שאינו באומות, שאי אפשר שלא ימצא בכל המספרים שלהם אחד שאינו ראוי לצאת בצבא'. עד כאן לשון קדשו.
ובפרשת עקב כתב רבינו הקדוש, שיש אנשים שמתרשלים מלימוד התורה, בטענה שהתורה מתשת כוחו של אדם, ובפרט אם צריכים לעשוות מצוות אחרות, אז הם ממעיטים בלימוד התורה כדי שלא תתיש את כוחם, וכך היו אנשים בבני ישראל שאמרו לפני שהלכו לכבוש את ארץ ישראל, שצריך לחדול מעסק התורה משום מלחמת הארץ שצריך חוזק, והתורה מתשת כוחו של אדם.
ובזה מפרש רבינו הקדוש את הפסוק 'וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ', שהפסוק שלפנינו, בא לשלול מטעות זו, וזה לשון קודשו: 'כל המצוה' ירצה אל עסק התורה, וייחד לה שמירה ['תשמרו'] ליתן לאו על ביטולה, וגמר אומר 'למען תחזקו', פירוש שאדרבה נותנת לו כח וגבורה להתחזק במלחמת ה'.* עד כאן לשון קודשו.
ובפרשת בלק כתב רבינו הקדוש לפרש את הפסוק 'וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל', וזה לשון קודשו: נתכוון לומר שהצדיקים הגם שעושים מצוות וכל עסקם בתורה אינם מרגישים שיש להם עמל, אלא אדרבה כאדם המרויח וכאדם המשתעשע בשעשועים לרוב חשקם בתורה. גם נתכוון על דרך אומרו 'אני בינה לי גבורה', כי כשהצדיקים עוסקים בתורה ומתמידין בה אין להם עמל בעסק התורה, שאדרבה היא נותנת לו גבורה.* עד כאן לשון קודשו.
[אור החיים במדבר פרק א פסוק כ]
בשורות טובות לכל בית ישראל