תודה
הסיפור החסידי היומי
בשנת תש"ג נערכה תהלוכת ילדים ליד 770 ביום ל"ג בעומר. הרבי (שכונה אז "הרמ"ש") נשא דברים לפניהם. בשעת נאומו נפתח לפתע אחד החלונות בדירת הרבי מהוריי"צ (בקומה השנייה של '770'), והרבי עמד והאזין לדברי חתנו.
מישהו מבני הבית שאל לאחר מכן את הרבי הריי"צ מדוע התאמץ לעמוד ליד החלון כל הזמן, למרות חולשתו. התשובה היתה מפתיעה: כששאל רבי לוי-יצחק מברדיטשוב את אדמו"ר הזקן מדוע הנהיג שלא יאמרו 'ושמרו' בליל שבת, והרי באמירה זו נעשה 'יריד' בשמים? ענה אדמו"ר הזקן: "לא בכל הירידים צריכים לבקר!", אבל ב'יריד' הזה השתתף אדמו"ר הזקן!
לקח חשוב בעבודת ה' לימד הרבי מהכובעים שעל ראשי הילדים בתהלוכות (התוועדויות תשמ"ג כרך ג' עמ' 203- 201):
_ב'תהלוכות' בל"ג בעומר התבוננתי בילדים ובילדות - וראיתי שחלק ניכר מתוכם צעדו כש'כתר' מנייר (בסוגי צבעים רבים) על ראשם והם שימשו כראשי קבוצות להכריז בקול "שמע ישראל . . אחד" וכן שאר כתובים, מאמרי רז"ל וסיסמאות הקשורות ביהדות, עד אשר 'תפסתי' מהי ההוראה מזה._
_בילדים אלו ניכר איך "כל ישראל מלכים הם" . . מכאן הוראה אף למבוגרים: כל יהודי - אם ינצל את תפקידו בהתאם לרצונו של רשב"י - הוא מלך על כל העולם כולו שנברא בשבילו_ [בנקודה זו האריך הרבי].