תודה
הסיפור החסידי למוצ''ש
סיפור חסידי למוצ"ש
הבעל שם טוב הקדוש ניסה לעלות לארץ ישראל אך הדבר לא עלה בידו.
בדרכו הקדושה אל ארץ ישראל, הגיע הבעל שם טוב לעיר איסטנבול, יחד עם בתו הצדקנית אדל ותלמידו הנאמן, רבי צבי סופר.
כיוון שבעיר הגדולה לא הכירו את דמותו הפלאית של הבעש"ט, לא ממאו מי שיארח אותם וכספם הלך ואזל במהירות.
ככל שהתקרב חג הפסח, מצאו עצמם ללא פרוטה בכיסם.
הגיע ערב חג הפסח.
בביתם הדל לא נותרה אפילו מצת מצווה או כוס יין אחת לקיום ליל הסדר.
אדל, בדאגתה, שאלה שוב ושוב:
"אבא, מה יהיה? כיצד נחגוג את החג?".
הבעל שם טוב, בביטחון גמור ומוחלט, ענה רק:
"השם יתברך יזמין לנו את כל צרכינו".
לאחר מכן פנה לבית המדרש ושקע בתפילה ולימוד לאורך כל היום.
לפנות ערב, דקות ספורות לפני כניסת החג, הופיע ברחובם יהודי עשיר שהגיע מפולין הרחוקה.
האיש שאל את העוברים ושבים :
"היכן מתאכסן רבי ישראל בן אליעזר?".
כשמצא את הבית, פנה לאדל וביקש בכל לשון של בקשה להתארח אצלם, שכן נפשו חשקה לערוך את הסדר במחיצת הצדיק.
"הבאתי עמי את כל צורכי החג ביד רחבה, כל טוב מצרים!"
הבטיח.
אדל היססה לרגע, שכן אביה היה בבית המדרש, אך ידעה כי בביתם אין דבר, וענתה בלב בוטח:
"התכנסו פנימה, אבא ודאי ישמח לארח אתכם".
תוך דקות ספורות הפך הבית השומם לארמון.
משרתיו של העשיר פרסו מפות צחורות, הניחו כלים נאים, מצות שמורות מהודרות ויין משובח.
נרות רבים הודלקו והאירו את הבית באור יקרות.
כשחזר הבעל שם טוב מהתפילה, מצא שולחן ערוך כיד המלך.
הוא ניגש מיד למלאכת הקודש – הקידוש וקריאת ההגדה – בדבקות עצומה, מבלי לומר מילה לאורח.
רק לאחר שסיים את עריכת הסדר, פנה אל העשיר במאור פנים ובשמחה ואמר:
"יודע אני את אשר על לבך. חשוך בנים אתה, ובזכות המצווה הגדולה שעשית – שהחיית את נפשנו והבאת את אור החג לביתנו – אני מבטיח לך כי בשנה הבאה תחבקו בן זכר!".
ברגע שנאמרה ההבטחה, רעשו שמיים.
הבעל שם טוב שמע כרוז המכריז:
"ישראל! דע כי בשבועה זו איבדת את כל חלקך לעולם הבא.
הן האיש ואשתו עקרים היו בטבעם, ובשבועתך הכרחת את שמיא לשנות סדרי בראשית עבורם".
באותו רגע, במקום להצטער, נמלא הבעל שם טוב שמחה שלא ידע כמותה.
הוא אמר בלבו:
"ברוך השם! סוף סוף יכול אני לעבוד את בוראי באמת ובתמים, ללא שום ציפייה לשכר או לגמול – לא בעולם הזה ולא בעולם הבא!".
הוא פנה אל האורח בשמחה מחודשת ואמר:
"אל תיפול ברוחך, יהודי יקר. גם אם הטבע ממאן – ברכתי בעינה עומדת ותתקיים במלואה!".
מיד יצא כרוז שני והכריז:
"הושבו לך כל זכויותיך וכל חלקך בגן עדן, שכן הוכחת כי עבודתך היא לשם שמיים בלבד".
את המשך החג חגגו כולם בהתרוממות רוח ובשמחה.
פסח כשר ושמח
שבוע טוב ומבורך