תודה
החיזוק היומי
חיזוק יומי - ו' אדר
עין טובה לכלל ישראל
באחד הימים הגיע אדם עני לביתו של רבי אברהם ענתבי וביקש סיוע כספי עבור נדוניה לנשואי בתו. הרב, שהכיר את האיש ואת מצבו הקשה, פתח את מגירת הצדקה ונתן לו סכום מכובד מאוד. העני הודה לרב בהתרגשות ויצא מהבית.
דקות ספורות לאחר מכן, נכנס לחדר אחד מאנשי הקהילה שהיה ידוע בפיקחותו. הוא ראה את החיוך על פניו של העני היוצא ואמר לרב: "כבוד הרב, חבל על כספך. האיש הזה אינו דובר אמת. אין לו בת העומדת להינשא כרגע, הוא פשוט מנצל את טוב לבך כדי לאסוף כסף לעצמו".
רבי אברהם ענתבי לא נבהל ולא כעס. ליהפך, פניו אורו והוא קם מכיסאו בשמחה.
האיש התבלבל ושאל: "מדוע הרב כל כך שמח? הרי רימו אותך!"
ענה לו רבי אברהם ברוגע: "ליהפך ידידי. עד שאמרת לי את דבריך, הייתי שרוי בדאגה. חשבתי לעצמי: 'אוי, מסכן האיש הזה, כמה קשה לו שבתו הגיעה לפרקה ואין לו פרוטה לנדוניה עבורה'. הלב שלי כאב את כאבו.
עכשיו, כשאתה אומר לי שאין לו בת כזו ושהוא בסך הכל זקוק לכסף לצרכים אחרים – אני שמח לשמוע שאין שם נערה ענייה ומסכנה שאין לה איך להתחתן!".
כמה פעמים רימו אותנו, ואנו בצדק כעסנו, נידינו, לא דיברנו, ומחקנו אותם מחיינו?
רבי אברהם ענתבי מלמד אותנו מה היא עין טובה, במקום לכעוס על כך שרימו אותו, הוא בחר לשמוח על כך שהצרה אינה קיימת כלל.
לעיתים כשאנחנו עוזרים למישהו שמתגלה כלא אמין, האגו שלנו נפגע,"איך עבדו עליי?" אנו אומרים.
עין טובה, היא עין שיוצאת מה"אני". כשהעין שלי טובה, אני לא עסוק ב"כבוד" שלי או בזה שיצאתי פראייר. אני עסוק רק בשאלה: "האם יש פחות צער בעולם?".
לא פשוט, אבל יכולת כזו רק תעזור לך להיות אדם יותר רגוע, שמח ומאמין שכולם שליחים, והכל לטובתך... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות . אמן!