ממתק לשבת פרשת תרומה תשפ''ו
ממתק לשבת פרשת תרומה תשפ"ו
השבוע נתקלתי בסיפור יפה שממש מבטא את היופי של עם ישראל ואני רוצה לספר לכם אותו כפי שקיבלתי אותו,
״בדרכי לעבודה״, מספר יוסי ״ראיתי פתק קטן תלוי על עמוד חשמל. על הפתק היה כתוב:
"איבדתי 50 ש"ח איפשהו על הכביש. אם מצאתם אותם, בבקשה ,תחזירו לי בכתובת הזו והזו.
הראייה שלי לא כל כך טובה, אז בבקשה תעזרו לי".
ידעתי שזה לא רחוק משם, אז החלטתי לגשת לבדוק מה הסיפור, הגעתי לבקתה ישנה וראיתי אישה מבוגרת יושבת בחוץ, היא נראתה עיוורת, וכששמעה את צעדיי מתקרבים שאלה "מי זה?" אמרתי לה שהלכתי בדרך וראיתי את השלט שלה. בדיוק מצאתי על הכביש 50 ש"ח ובאתי לתת לה אותם.
היא התחילה לבכות ואז אמרה לי:
"יקירי, היו כאן לפחות 40-30 אנשים שבאו ונתנו לי 50 ש"ח,
כולם אמרו שהם מצאו את הכסף בדרך. אני לא כתבתי את הפתק הזה;
אני אפילו לא יכולה לראות כמו שצריך, ואני גם לא יודעת לקרוא ולכתוב "
אמרתי לה שזה בסדר, אם כבר באתי עד לכאן, אז שתשמור לעצמה את הכסף.
היא ביקשה ממני לקרוע את הפתק הזה בדרכי חזרה, ואמרה שביקשה את זה מכל מי שהיה אצלה. בדרך חשבתי על מי שתלה את הפתק הזה ועל כל האנשים שבאו לתת לה את הכסף ולא קיימו את בקשתה לקרוע את הפתק וחשבתי על העם המיוחד שלנו.
בדרכי חזרה מישהו עצר אותי ושאל" אחי, אתה יכול לעזור לי עם הכתובת הזו? מצאתי כאן שטר של 50 ש"ח ואני רוצה למסור אותו"
בפרשת השבוע, פרשת תרומה, אנחנו קוראים על הציווי לבנות את המשכן.
אבל אם נתבונן נשים לב למשהו מעניין בסדר של הפסוקים:
התורה פותחת במילים: "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה". ורק אחר כך היא אומרת: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".
לכאורה, זה צריך להיות הפוך, קודם שהתורה תספר לי על המטרה לבנות בית להשם ורק אז לכתוב לי מאיפה להביא את הכסף ואת החומרים. למה להתחיל מהתרומה?
הרבי מסביר הסבר נפלא:
יש הבדל ענק בין מה שקרה בהר סיני לבין מה שקורה במשכן, בהר סיני, הקדושה "נחתה" עלינו מלמעלה. זה היה עוצמתי, זה היה מרגש, אבל זה היה זמני. ברגע שהשופר הפסיק לתקוע, ההר חזר להיות סתם הר, העולם לא באמת השתנה.
במשכן, הסיפור הוא אחר לגמרי. הקדושה במשכן לא הגיעה מהשמיים, היא הגיעה מהכיס של היהודי. מהזהב, מהכסף ומהנחושת שאנשים נתנו מהרכוש הפרטי שלהם. וזה הסוד שהתורה רוצה ללמד אותנו: כדי שהשכינה תשרה בעולם הזה באופן קבוע, זה חייב לבוא מהעבודה שלנו "מלמטה".
כשיהודי לוקח משהו גשמי, משהו מהחולין שלו, ומקדש אותו להשם הוא מזכך את העולם עצמו.
וזה המסר לכל אחד ואחת מאיתנו כדי להרגיש קדושה לא צריכים לחכות ל"אורות" מהשמיים או לנסים גדולים אלא דווקא לקחת משהו מהיום-יום שלנו ולתת, מטבע לצדקה, מילה טובה, עזרה לזולת, דקה של לימוד או כל דבר טוב שיביא עוד אור לעולם זו התרומה שלנו שבונה משכן שבו הקב"ה משרה את שכינתו.
יהי רצון שנזכה באמצעות התרומות והמעשים טובים שלנו להביא להשראת השכינה בצורה קבועה בבית המקדש השלישי שייבנה בקרוב ממש.
שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד