תודה
אוצרות הגאולה • מתורת הרבי בעניני משיח והגאולה העתידית - *צימאון שאינו למים*
בפרשתנו, מסופר על הצימאון הגדול שפקד את בני-ישראל בהיותם ב'רפידים'.
תחושות הרעב והצימאון יישארו גם בזמן הגאולה, אך הם יהיו לרוחניות וקדושה ועל-זה מתנבא הנביא עמוס (ח, יא) "הִנֵּה יָמִים בָּאִים גו' לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'" (ב"ר פכ"ה, ג. פס"ד, ב).
לעתיד-לבוא, ישתוקקו בני-ישראל להתגלות עצמותו של השם. וכמו שהיה אומר אדמו"ר הזקן כשעמד ברגשי דבקות לאלוקות (בתרגום מאידית) "אינני רוצה מאומה, אינני רוצה את הגן-עדן שלך, אינני רוצה את העולם הבא שלך, הנני רוצה אך ורק אותך בעצמך!".
הסיבה שכיום איננו חשים ברגשי התשוקה העזים לגילוי עצמותו יתברך היא, שהקדוש-ברוך-הוא אינו רוצה להצמיא אותנו בצימאון שאין ביכולתנו להרוותו, כי אי-אפשר לתפוס את עצמותו יתברך ללא הסתרה כלשהי...
רגשי הצימאון יתעוררו לראשונה לעתיד-לבוא, כאשר עצמותו תתגלה ללא 'לבושים' מסתירים...
מקור: ע"פ תורת מנחם חח"י ע' 112 ואילך ובהע' 54