ממתק לשבת פרשת בשלח תשפ''ו
ממתק לשבת פרשת בשלח תשפ"ו
חסיד מהעיר אודסה נכנס פעם אל הרבי הקודם רבי יוסף יצחק, הרבי שאל אותו מה קורה באודסה? והחסיד ענה "ב"ה יש הרבה שיעורים, החסידים מאוחדים ועוזרים אחד לשני והאווירה מאוד שמחה וטובה", הרבי הודה לו על הדיווח והבשורות הטובות ונתן לו שטר של 10 רובל, כשיצא פגש את השכן שלו מהעיר אודסה, השכן התעניין מה היה אצל הרבי והוא סיפר לו שדיווח לרבי על כל הטוב שיש באודסה והרבי נתן לו עשר רובל, החסיד השני נכנס לרבי וגם אותו שאל הרבי מה קורה באודסה, החליט החסיד שהוא יגיד לרבי את האמת, והחל לספר שיש הרבה מקומות שלא מצליחים להשיג מנין ויש אנשים שרבים אחד עם השני ובכלל האווירה לא כל כך טובה, הרבי הוציא מטבע של רובל אחד ונתן לו, החסיד התפלא ואמר "רבי, למה אני שאמרתי לך את האמת על מה שקורה באודסה קיבלתי רק רובל אחד והשכן שלי תיאר לך את העיר בצבעים יפים ולא אמתיים וקיבל עשר רובל, ענה לו הרבי "מה קורה באודסה אני יודע בעצמי, רציתי לראות באיזה אודסה אתם חיים, מה מנהל את החיים שלכם, לכן השכן שלך שכנראה נוהג בעצמו בטוב וחי באודסה יפה וטובה ב"ה קיבל יותר.
בפרשת השבוע אנחנו קוראים את הפסוק "וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם" עם ישראל הולכים שלשה ימים במדבר בלי מים וסוף סוף הם מגיעים למקום שיש בו מים אבל המים מרים, ועם ישראל מתלוננים למשה הוא צועק אל ה' ואז אומרת התורה "ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים"
כל הסיפור הזה מאוד מוזר, למה עם ישראל צריכים להסתובב במדבר שלושה ימים בלי מים, ולמה כשהם מגיעים כבר למים המים מרים?
המדרש אומר שהמים אליהם עם ישראל הגיעו היו מים מתוקים עד לרגע שעם ישראל הגיעו לשם ובאותו הרגע נהיו מרים. ויותר מכך גם המים שהם הביאו איתם נהיו מרים,
מוסבר על כך בתורת החסידות שבעצם המים נהיו מרים לא בגלל שהם באמת היו מרים אלא בגלל שעם ישראל הגיעו במבט מריר ולכן הם ראו את המים כמרים ובגלל שזה היה המבט שלהם אז גם המים שהיו איתם היו מרים, ואכן המגיד ממעזריטש מסביר על הפסוק "ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם" שהמילים "כי מרים הם" הולכים על עם ישראל ולא על המים, בגלל שעם ישראל היו מרים לכן המים היו מרים.
ואז הקב"ה מראה למשה את העץ שישליך אל המים ויימתקו המים, כשמכניסים את הקב"ה לתמונה ומכניסים על פי השם את העץ הקטן אל המים ישר המים נהיים מתוקים.
מה שמלמד אותנו שבחיים הקב"ה מזמן לנו כל הזמן הזדמנויות ומצבים מיוחדים ובסופו של דבר זה תלוי בנו אם המים יהיו מתוקים או מרים האם נהיה בעצבות או בשמחה המבט שלנו יוצר את המציאות האמיתית,
מיד כשאנחנו מרגישים שנהיה לנו מר עלינו להסתכל מסביב ולמצוא את הנקודה האלוקית, את העץ שאפשר להשליך אל המים ולהמתיק אותם וככל שהמבט יהיה חיובי יותר כך המציאות תהיה יותר חיובית ויותר שמחה.
יהי רצון שנצליח להרגיל את עצמינו לראות את הטוב בכל אדם ובכל מצב וכך נזכה לראות עולם הרבה יותר טוב עולם מתוק שיהיה מוכן לגאולה אמיתית ושלימה שתבוא בקרוב ממש.
שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד