תודה
החיזוק היומי
חיזוק יומי - ט' שבט
ושבו בנים לגבולם - אהבת ישראל
באחד הימים התבודד ה"חוזה" מלובלין ביער ונשא תפילה חרישית אל בורא עולם.
בשהותו ביער ראה אדם הבונה בקתה מעצים שזה עתה חטב. ה"חוזה" שם לב שבכל חתיכת עץ הייתה בליטה, וחוטב העצים לא טרח לשייף, ליישר ולהחליק את העץ.
בעודו תמה כיצד יוכל החוטב לחבר את חתיכות העץ זו לזו עקב הבליטות, ראה את חכמתו של החוטב...
החוטב לא שייף את בליטות העץ אלא ניקב חור בחתיכת עץ אחרת, כך חיבר בין העצים, בין עץ עם בליטה לעץ שיש בו חור...
חייך ה"החוזה" ואמר: "למדתי מהחוטב עצים מוסר גדול מה היא 'אהבת ישראל' - לאהוב, פרושו להתאים את עצמך לשני, לאהוב זה לא לקצץ את הבליטות - את החסרונות והמגרעות של האחר ולהתאים אותם אליך, אלא עליך 'לקדוח' חור אצלך כדי לקלוט ולשבץ אותם בתוכך..."
בכל אחד יש בליטות - חסרונות ומגרעות, כשם שאנו רוצים שיקבלו אותנו עם אותן בליטות, כך אנו נשתדל לקבל את האחר על כל חסרונותיו...
עם כל מה שיש באחר, על כל פגמיו, אתה לא מחבר אותו אליך, אתה בעצם מתחבר אליו, אתה יוצר בך את התנאים לקבל אותו... זו אהבה אמיתית.
במיוחד בבית, עם ההורים, עם המשפחה, עם האישה, עם הבעל, עלינו להתאים את עצמנו אליהם, "לקדוח" בנו חורים, כדי להכיל את החסרונות שלהם.
בימים הללו חשובה שבעתיים אהבת הזולת והכלתו.
נהיה אנשי השלום, המחברים והמקשרים בין כולם, אנו נהיה חוטבי העצים, ונבנה לנו בקתה חזקה וגדולה, מלאה בשלום ואהבה...
בזכות אהבת ישראל שהייתה בכל אחד מאיתנו, עם תפילות יומיומיות על כל חייל, על כל חטוף, עם קבלות טובות, עם הודיה ושירה והרבה אמונה, זכינו לסגור מעגל ולהחזיר את כולם הבייתה, תודה לבורא עולם ולכל שליחיו הטובים
("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות