ממתק לשבת פרשת לך לך תשפ''ו
ממתק לשבת פרשת לך לך תשפ"ו
אלי שרעבי, שישב בשבי בעזה 491 ימים, עבר סבל שאי אפשר לדמיין. אשתו ובנותיו נרצחו, אח שלו נחטף ונרצח. הוא מספר בספר שלו שכשישב עם עוד כמה חטופים במנהרה, הציע להם שכל ערב לפני שהולכים לישון כל אחד יספר על משהו טוב שקרה לו באותו יום. בהתחלה זה היה נראה הזוי, מאיפה נביא משהו טוב כשהכל מסביב חשוך, אין אוכל, אין מים ולכאורה אין שום דבר טוב. אבל הם התאמצו והגיעו למצב שיכלו לספר לפעמים 4-5 דברים טובים בערב. אחרי שאלי שוחרר, שאלו אותו איך הוא ממשיך לחיות והוא אמר: “אני לא רוצה להיות רק ‘שורד’, אני רוצה לחיות. לבחור לחיות. כי גם כשלא נשאר לך כלום – הבחירה איך לחיות נשארת שלך.” במקום לשקוע בכאב, הוא כתב ספר שמצליח לחזק הרבה אנשים, וכך הוא הפך את הנסיון והסבל שלו לברכה גדולה.
בפרשיות שלנו אנחנו קוראים על כמה מהניסיונות הקשים שעבר אברהם אבינו במסע שלו לגילוי השכינה.
בתורת החסידות מדובר הרבה על 'עבודת הניסיונות'. יש ניסיונות קטנים ויום-יומיים, ויש ניסיונות קשים וגורליים, שבהם עומדת למבחן כל מערכת האמונות של האדם. יהודים מתפללים בכל יום: "ואל תביאני... לידי ניסיון" מתוך הכרת כוחו של הניסיון והטלטלה העזה שהוא יכול לגרום אפילו לאדם המושלם ביותר.
מצד שני הרי ברור שהניסיונות האלה באים מאת הקב"ה, ואם כן חייבת להיות להם מטרה חיובית.
תורת החסידות מסבירה שמטרת הניסיון היא להעלות את האדם, לרומם אותו ולהביא אותו לגובה שאליו לא היה יכול להגיע בדרך אחרת. על-ידי העמידה בניסיון זוכה האדם להגיע לדרגות רוחניות גבוהות ביותר, ולכן מעמידים אותו בניסיון.
הניסיון בא הרבה פעמים דווקא כאשר האדם כבר השיג את השלמות הנדרשת ממנו במצבו הנוכחי. הוא מרגיש שכבר עשה את המֵירב שאליו הוא יכול להגיע במצבו העכשווי, ודווקא אז מעמידים אותו בניסיון. מנסים לערער כביכול את המעמד והדרגה שאליה הוא הגיע. הניסיון מחייב אותו להפעיל כוחות חזקים נסתרים שהוא לא מגלה בדרך כלל. הוא נדרש להוציא מתוכו את הכוחות העמוקים ביותר, כדי לעמוד בניסיון.
ואז, כשהוא באמת מצליח בזה, הוא כבר לא אותו אדם שהיה קודם. הוא מתעלה למקום הרבה יותר גבוה מהמקום שעמד בעבר, וגם הסיוע שניתן לו מלמעלה גדל ומתעצם בעקבות העמידה בניסיון. כך גורם הניסיון להתעלות רוחנית גבוהה מאוד.
עצם הידיעה שזו המטרה של הניסיון, מקילה את ההתגברות עליו. כשהאדם יודע שהניסיון לא מעיד על חולשה מצידו, אלא להפך, על הרצון של הקב"ה לרומם ולנשא אותו על-ידי העמידה בניסיון – קל לו יותר להתגבר עליו. הוא רואה בניסיון את המטרה הפנימית שלו ולא נגרר ליפול לעצבות. להיפך, הוא שמח על העמידה בניסיון.
הדרך להתגבר על ניסיון היא לא על-ידי התנגדות ודיון איתו. אנחנו צריכים להתעלם ממנו לחלוטין, להמשיך במילוי רצון ה' כאילו לא היה הניסיון קיים בכלל. ואז זוכים שהניסיון נעלם לגמרי ונשארת רק העלייה.
יהי רצון שלא נגיע לידי נסיונות ויהיו לנו חיים שמחים בפשטות אבל אם חלילה מגיע עלינו נסיון שנצליח לראות את הטוב שבו ולהבין שכל מטרתו היא לצורך עלייה.
שבקרוב מאוד בע"ה נסיים עם הנסיון הגדול של הגלות של עם ישראל ונזכה לגאולה אמיתית ושלימה שתבוא בקרוב ממש.
שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד