תודה
מכתב יומי מהרבי - עצה לחיים. *''מח שליט על הלב'' – מאמץ לרסן ולהתאפק!*
מכתב חיזוק מהרבי מליובאוויטש על מקור ההידרדרות הרוחנית והיכולת להתגבר ולשוב:
...לשאלתו למה זה קרה לו מצב האמור [של הידרדרות ברוחניות] - הרי אין כל פלא... [שהרי לנהוג ב]דרך הטובה והישרה דורש פעולה ולפעמים, גם מאמץ והעיקר, שהדרך ההפכית הרי היא כדברי החכם, "נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כְּלַעֲנָה", הרי נוח יותר להמשך אחרי ההתחלה שהיא בהווה לא לרסן את היצר הרצון והתאוה וכו' מאשר להתאמץ לרסן ולהתאפק על יסוד האחרית שתהיה למחר.
וכשיתבונן לאמיתתו של ענין בשינוי האמור, בודאי יודה על סיבות השינוי ויהי רצון, שמזה יסיק את המסקנא המיידית, שמחובת האדם באשר הוא אדם לחיות חייו כאדם ולא כבהמה רחמנא ליצלן והחילוק הוא, שאדם יכול לשלוט ברוחו ובלשון החסידות, שיהיה המוח שליט על הלב, מה שאין כן הבהמה שבאדם, זאת אומרת "נפש הבהמית" וקל למבין.
מהאמור מובן, שמה שכותב בסיום מכתבו את הכינויים [השליליים] שאקרא לו, אינו מתאים כלל וכלל והכינוי שכן אכנה לו ותקותי חזקה רק לתקופה קצרה, היא, שלעת עתה נפל הוא תחת השפעת היצר ועדיין לא התאושש להלחם נגדו ולהסביר לעצמו, שבהבריאה, סוג הדומם הוא יותר (בכמות) מסוג הצומח והצומח יותר מסוג החי והחי יותר מסוג המדבר ובמין המדבר, האנשים, העמים הפראיים הם הרוב בכמות לגבי אלו הנקראים נאורים ועם ישראל הוא המעט מכל העמים מעת היינו לעם במעמד הר סיני ובבני ישראל עצמם, אלו השומרים תורה ומצות וחיים חייהם על פיהם בשלימות, לעת עתה על כל פנים בעוונותינו הרבים, אינם מהווים הרוב וכמו שהיפך הטבע הוא שיאמר אדם שרוצה לחיות חיי בעל חי צומח ודומם מפני שהם הרוב בכמות ועל דרך זה, הוא בכל שלב ושלב מכולם.
ועוד להוסיף שהובטחנו, בל ידח ממנו נדח וידוע פתגם כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר בזה, אשר יהודי צריך להיות חכם [ולא לדחות למחר דבר טוב שאפשר לעשות היום] ובודאי שסוף סוף, יעמידוהו במעמד ומצב המתאים לו, מתאים לנפשו שהיא חלק אלקה ממעל ממש עד שאפילו בעת החטא, היתה באמנה אתו, הנה, ישתדל הוא בכל יכולתו להסביר לעצמו זה ובלשון אחר, מבלי תסבוכת יתירה ומבלי שקלא וטריא מיותרת לגמרי וכמאמר חכמינו ז"ל במשנתם, המעשה הוא העיקר.
המחכה לבשורות טובות בכל האמור.
מקור: ממכתב כ"ב כסלו תשכ"א, נדפס בלקו"ש חל"ח ע' 171-2