תודה
ממתק לשבת פרשת בראשית תשפ''ו
רום ברסלבסקי הוא אחד החטופים שחזר מהשבי בערב שמחת תורה.
כששומעים את העדויות שלו אי אפשר שלא להתרגש מהנשמה הגבוהה שלו שעמדה מול כוחות הרוע והרשע של השובים שלו שהחזיקו אותו בתנאים נוראיים בעזה במשך שנתיים שלמות.
שנתיים הוא היה לבד. לא במנהרה, אלא לבד, כשהוא מוחזק חלק מהזמן לצד גופות של חטופים חללים. תארו לכם את הזוועה, את הריח, את הבדידות האינסופית בחדר של מטר על מטר.
הם ניסו לשבור אותו בכל דרך: הציעו לו אוכל וסבון בתמורה להתאסלמות, דרשו שיצום ברמדאן ויקרא מהקוראן. הם שיקרו לו שאיראן הפציצה את ישראל, שההורים שלו שכחו ממנו, אבל רום לא נשבר.
כנגד כל הטרור הפסיכולוגי, כנגד המכות שספג כמה פעמים ביום, הפחד מלינץ' שחווה, רום אחז בזהותו. הוא התפלל שלוש פעמים ביום באמצעות סידור שהוא ביקש וקיבל מבכיר חמאס.. וכשחזר הביתה, הוא חזר ואמר שוב ושוב: "אני יהודי! אני יהודי חזק!", מיד עם שחרורו ביקש מהוריו את התפילין שלו והניח אותם בהתרגשות מיוחדת. כמה טוב ביהודי כל כך מיוחד וכמה רע באנשים כל כך נמוכים שלא ראויים לתואר אנשים.
בפרשת בראשית אנחנו קוראים על כך שהקב"ה שם את אדם וחוה בגן עדן והזהיר אותם לא לאכול מעץ הדעת, כי אם יאכלו ממנו ידעו טוב ורע. כולנו מכירים את הסיפור שבסוף הם אכן אכלו וגורשו מגן עדן.
בעצם, מה כל כך נורא בזה שאדם הראשון רצה לדעת מה זה טוב ומה זה רע? לכאורה זה דבר חיובי: לדעת, להבין, להיות במודעות.
בתורת החסידות מוסבר שהבעיה לא הייתה עצם הידיעה, אלא הצורה שבה הוא ידע. לפני החטא, אדם ידע מה זה רע, אבל זה לא היה חלק ממנו. הוא ידע על הרע כמו שחוקר יודע על נושא שהוא חוקר או כמו ילד שיודע מה זה כסף או כבוד. הוא יכול לדבר על זה אבל אין לו באמת רגש או תאווה לזה. יודע שזה קיים, אבל זה לא נוגע בו.
אחרי האכילה מעץ הדעת הכול השתנה. הידע נהפך לחוויה. הוא לא רק ידע מה זה רע, הוא הרגיש וטעם את הרע, והרגע הזה יצר שינוי עמוק בכל המציאות:
הטוב והרע התערבבו, כבר אין קווים ברורים. מאז שום דבר בעולם לא “טהור לגמרי”:
גם במשהו טוב יש תערובת של אינטרס או גאווה, וגם במשהו רע לפעמים יש כוונה טובה.
חז”ל אומרים שעל ידי חטא עץ הדעת: “ירדה זוהמה לעולם”: הכוונה היא בדיוק לזה. העולם נעשה מעורב ומבולבל וצריך עבודה כדי לברר מהו טוב אמיתי ומהו רע.
מאז, כל העבודה שלנו בעולם היא לתקן את אותו ערבוב. כל מצווה שאנחנו עושים, כל מעשה טוב,
מוציא עוד ניצוץ קדושה מתוך הרע, עוד אור קטן מתוך החושך. זה מה שאנחנו עושים כל החיים - מנקים ומבררים את הטוב מתוך הרע.
לכן התורה והמצוות עוסקות דווקא בדברים גשמיים: באוכל, בכסף, בבגדים, כי שם בדיוק נמצא הערבוב ושם אנחנו באים לתקן.
בסוף כל תהליך הבירור הזה, כשייגמר הניקוי שהתחיל מאז חטא עץ הדעת יגיע הזמן שנשלים את התכלית האמיתית של הבריאה לעשות את העולם דירה לה’ ומקום ראוי להשראת השכינה.
ב"ה בימים האחרונים ממש בערב שמחת תורה הצלחנו לחוות כולנו חלק מבירור הטוב הזה כשכל החטופים החיים חזרו הביתה, השמחה באמת היתה שמחה פנימית של כל אחד ואחת מעם ישראל וראינו עוד חלק משמעותי בבירור הטוב מהרע. אנחנו מתפללים לשלומם של כל החוזרים שישובו לאיתנם בבריאות פיזית ונפשית במהרה וביחד איתם מתפללים עבור כל החיילים שלנו שהשם ישמור עליהם בכל מקום שהם, שיצליחו במשימתם ויחזרו לביתם בשלום. שנזכה יחד לסיים את השלמת המשימה - הכנת העולם לקראת הגאולה האמיתית והשלימה שתבוא בקרוב ממש.
שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד