ממתק לשבת פרשת כי תבא תשפ''ה
ממתק לשבת פרשת כי תבוא תשפ"ה
לפני כמה שבועות השתתפה אורנה בעונג שבת אצלינו בבית חב"ד בנגקוק וסיפרה: בעלה היה במילואים המון זמן והיה לה מאוד קשה עם הילדים בבית ועם הבדידות שלה. יום אחד, כששפכה את הלב בפני חברה טובה הציעה לה החברה לשבת ולכתוב כל יום כמה דקות על משהו טוב שקרה לה ולא לחזור אף פעם על אותם דברים. היא אומרת שבימים הראשונים היה לה מאוד קשה כי בנטייה הטבעית היא רק חשבה על הקשיים שלה והאתגרים שהיא עוברת, אבל היא התאמצה ולאט לאט התחילה לגלות כל כך הרבה טוב. היא היתה קמה כל בוקר ואומרת מזמור לתודה בכוונה. כשבעלה קיבל כמה ימים לחזור הביתה הוא ראה אותה ולא הבין מה קרה לה, הוא אמר לה שכל הדרך חשב איך ישמח אותה ואיך יעודד אותה וממש הופתע לראות אותה שמחה ומתפקדת יותר טוב מתמיד. היא מסיימת שכשהוא נסע היא היתה עוד יותר שמחה כי הרגישה שהפעם נתנה לו כוח יותר מכל הפעמים הקודמות.
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על מצוות הביכורים. האדם שמביא את הביכורים מצווה לשמוח ולהגיד את הפסוקים "ארמי אובד אבי וירד מצרימה", שבזה הוא מכיר בטוב שעם ישראל קיבל מהקב"ה בהיות יעקב אבינו אצל לבן הארמי, כשהקב"ה הוציא אותו משם עם משפחתו, ילדיו ורכושו. וגם על הטוב שקיבלנו בכך שהקב"ה הוציא אותנו ממצריים מעבדות לחירות.
הרבי שואל: למה מזכירים דווקא את שני הניסים האלו, הרי לעם ישראל היו עוד כל כך הרבה ניסים?
מסביר הרבי, שבהבאת הביכורים עם ישראל התחייבו רק אחרי כיבוש הארץ וגם אחרי חלוקתה, כמו שכתוב "וירשתה וישבת בה". כי התודה היא לא רק על זה שהקב"ה נתן לנו את הארץ, אלא על זה שאנחנו מתיישבים בה בקביעות.
תכלית הביכורים היא להודות לה' על החסד הגדול – שנתן לנו את הארץ, ארץ זבת חלב ודבש, לשבת בה דרך קבע, לאכול מפריה ולשבוע מטובה.
ולכן, כדי להדגיש את גודל החסד הזה, מזכיר הפסוק את החסדים שהקב"ה עשה עם האבות שלנו כשהם היו גם במקום קבוע – אבל דווקא שם לא היה להם טוב. להפך, ניסו לכלותם ולאבדם, והקב"ה הציל אותם עד שהביא אותנו “אל המקום הזה”.
בגלל זה מוזכרים דווקא הניסים שנעשו בארם ובמצרים – כי שם האבות ישבו קבוע: עשרים שנה אצל לבן בארם, ומאתיים ועשר שנים במצרים. ושם, למרות שהייתה להם ישיבה קבועה, לא זכו לטובה. דווקא זה מדגיש כמה גדול החסד שהקב"ה נתן לנו ישיבה קבועה בארץ טובה – ארץ ישראל.
במצוות הביכורים התורה מלמדת אותנו לשים לב אל הטוב שהקב"ה נותן לנו ולדעת להודות ולהכיר בטוב שיש לנו. ככל שנכיר בטוב - נצליח לחוות אותו ולשמוח בו באמת.
עם ישראל נמצא בתקופה היסטורית שבה כל העולם משתנה לטובתנו, והתפקיד שלנו הוא לראות את הטוב, להתמקד בו ולהודות לה' על הניסים והנפלאות שעושה איתנו.
מתוך התודה הזו אנחנו מבקשים מהקב"ה שימשיך לעשות לנו ניסים, שכל החיילים יחזרו הביתה בריאים ושלמים, שהחטופים ישוחררו ושנסיים את המלחמה הזו בניצחון גדול על כל אויבינו ונשב לבטח בארצינו בגאולה אמיתית ושלימה שתבוא בקרוב ממש.
שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד