תודה
החיזוק היומי של רונן קרתא
חיזוק יומי - כד' מנחם אב
להבעיר את הניצוץ החבוי שבך
שליח מארץ ישראל הגיע אל כפר נידח. החמה שקעה, והשליח תר אחר מקום ללון. חיפושיו נשאו פרי והוא הוזמן אל ביתו של אחד התושבים, צורף במקצועו, שאירחו בחפץ לב.
למחרת, עוד בטרם זרחה החמה, עסק הצורף במלאכתו. התבונן השליח במעשיו, וראה כיצד עמל הוא להבעיר את האש בתנור - נושף היה בחוזקה בפיו כדי להבעיר את הגחלים העוממים.
"מדוע אינך משתמש במפוח?" שאלו השליח בתמיהה, "אילו היית נעזר במפוח לא היית מתעייף בניסיונך להעלות את הלהבה!"
"מפוח? מעולם לא שמעתי על דבר כזה!" התפלא הצורף.
"כשאגיע לעיר הגדולה, ארכוש עבורך מפוח, כאות תודה על האירוח, ואשלח אותו אליך" אמר השליח וכך עשה.
בחלוף מספר שנים, נקלע האיש שוב לאותו כפר, ומצא את הצורף עסוק במלאכתו. הבחין השליח כי הצורף אינו משתמש במפוח שקנה עבורו, אלא מלבה את האש בדרכו הישנה עם פיו. שאלו השליח לפשר הדבר וזה השיב: "המפוח לא עובד, הוא כלי כלל לא מוצלח".
"הסבר נא לי כיצד השתמשת בו" התעניין השליח.
"הנחתי בתנור גחלים, ונפחתי במפוח, אולם הגחלים נשארו כבויים ולא התלקחו" אמר הצורף.
צחק השליח ואמר: "הגחלים ישארו כבויים לעולם אלמלא תדליק את הניצוץ הראשון, אם היית מדליק ניצוץ קטן, היה המפוח מסייע בידך להבעיר אש גדולה" ('בני דוד')
בכל אחד מאיתנו יש ניצוץ, ניצוץ המקשר אותנו אל בורא עולם.
לעיתים האדם שוקע בהבלי העולם, מתרחק ממקור החיות שלו, לעיתים שלא בידיעתו, שלא ברצונו.
אך יזכור האדם, לא משנה כמה הוא "שקע" והתערבב בדברים לא לו, הוא יכול ברגע להבעיר את הניצוץ שבו, ולעלות את שלהבת האמונה ולהתקרב אל בוראו.
כל אחד מאיתנו יכול להיות "המפוח" של האחר, לעורר בו את הניצוץ החבוי בו, לזכות אותו במצווה, לקרב אותו למעשה טוב, ולהבעיר בו את השלהבת שתביא אותו לאמונה ועשייה.
מילה טובה, חיזוק, והרבה חום יכולים להבעיר את הניצוץ של כל אחד מאיתנו... ("חיזוק יומי - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים, שמירה על חיילינו בקרבות והחזרת חטופינו. אמן.