תודה
החיזוק היומי של רונן קרתא
חיזוק יומי - כח' סיוון
פרסום מעשיך או פרסום הנס
בתקופת ה"חזון איש" היו רגילים להפליג בתארים כמו בימינו. כל יהודי שמניח תפילין זכה לתואר "הרב הגאון שליט"א".
ה"חזון איש" לא היה קורא את התארים שכתבו עליו על גבי מכתבים שנשלחו אליו, אלא אם כן היה צריך לדעת במי המדובר.
מתוך התארים שכתב השולח יכול היה להכיר באופיו ואישיותו של השולח.
באחד הימים הגיע מכתב ל"חזון איש". רצה הרב לדעת את אישיותו של השולח. הוא החל לקרוא את רשימת התארים שכתב הלה: "הגאון הגדול", "עמוד הימיני", "רבם של ישראל"... ועוד כהנה וכהנה.
לבסוף כתב: "המפורסם בכל קצוות תבל"...
אמר ה"חזון איש": "עד לתואר האחרון הוא כתב רשימה של מעלות, אבל בתואר האחרון הוא כבר כתב חיסרון! 'מפורסם' אינה מעלה, אלא חיסרון! זה כאילו כתב 'הרב ההדיוט'..." ('הלמות עמלים')
אמר הרב ירוחם לייבוביץ זצ"ל: "אם אדם עושה איזה מעשה, או מקיים איזו מצווה ומתפאר בהם הוא מקציב בזה את מחיר המצווה!
כלומר, שווה לאדם לקיים את אותה המצווה כדי לקבל הנאה מההתפארות בה, אז כבר אין חייבים לשלם לו את ערכה האמיתי.
לכן, חייב האדם להסתיר בכל כוחו טיב מעשיו, גדול שיהיה, כי המתפאר במעשיו כמעט נוטל בזה את שכרו" ('דעת תורה')
כמה חשוב להיות צנוע, הרי בורא עולם יודע את מעשיך, מה לך לפרסם אותם? יתכן שדווקא כשתבליט את מעשיך לעיניי כל, בידיך תגרום לך נזק.
עם זאת ויודע אתה שאם תפרסם תגרום בכך לאנשים לחקות אותך, עשה זאת, שהרי זה כמו זיכוי הרבים.
ובכל זאת, מה כן עלינו לפרסם?
לפרסם את הנס, לפרסם ניסים שקרו לנו. במיוחד בימים הללו שאנו מלומדי ניסים גדולים ונסתרים.
נס מפרסמים כדי להרבות כבוד שמים, את מעשיך תצניע, ובכך תזכה לכבוד שמים... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים, שמירה על חיילינו בקרבות והחזרת חטופינו. אמן!