היום חל יום פטירתו
גדולי ישראל - רבי שלמה גולדמן
רבי שלמה גולדמן
תאריך לידה 1869 ה'תרכ"ט נובוהרד-וולינסקי
תאריך פטירה 9 במאי 1945 (בגיל 76 בערך) כ"ו באייר ה'תש"ה ארץ ישראל
מקום קבורה הר הזיתים
מקום פעילות ירושלים, ארץ ישראל
מקום מגורים נובוהרד-וולינסקי (אוקראינה) ירושלים (ישראל)
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
אב מרדכי גולדמן
אם בת הרב שלמה מגראינוב
צאצאים בנו בכורו ר' גדליה משה גולדמן
אדמו"ר חסידות זוועהיל ה־הרביעי 1926–1945 (כ־19 שנים)
→ רבי מרדכי גולדמןרבי גדליה משה גולדמן ←
תפקידים נוספים
אדמו"ר
רבי שלמה גולדמן (תרכ"ט - כ"ו באייר תש"ה, 1869 – 9 במאי 1945), מכונה ר' שלומק'ע, היה האדמו"ר הרביעי של חסידות זוועהיל, ומקים חסידות זוועהיל בארץ ישראל, בן נין לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, תלמידו של הבעל שם טוב.
ביוגרפיה
נולד לרבי מרדכי גולדמן, האדמו"ר השלישי בשושלת זוועהיל ורבה של העיר זוועהיל, ולבתו של רבי שלמה מגראינוב (מגזע ליניץ). היה חתנו של רבי אלתר מדויד הורודוק. בשנת ה'תרנ"ד (1893), כשהוא בן 24, נסע ללמוד במחיצתו של הרב דוד משה מצ'ורטקוב ושהה במחיצתו במשך שבע שנים עד שהורה לו רבו לשוב לביתו לשרת את קהילתו בשנת תרס"א (1900).לאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות ורבנות העיר לצד אחיו המבוגר ממנו רבי יחיאל מיכל גולדמן. עוד בחיי אביו קיבל "קוויטלאך" מיהודי זוועהיל והסביבה.
העלייה לארץ ישראל
בשנת תרפ"ה (1925) בשל היותו מורה הוראה ותלמיד חכם, יחד עם האיום של השלטון הקומוניסטי על מי שילמד תורה ברח לפולין עם נכדו. הפולנים עצרוהו ואיימו להחזירו לרוסיה והוא שכנעם שינסה להשיג אישור עלייה לארץ ישראל. ואכן הצליח לעלות לארץ ישראל בעזרת סרטיפיקט שהשיג בזכות ידידו הרב קוק.
בשנת תרפ"ו (1926) כאמור עלה ארצה עם נכדו רבי מרדכי. לפי המסופר, כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים". הוא השתכן בירושלים בעיר העתיקה ולמד בישיבת חיי עולם. רבי שלמה קנה שטח בשכונת בית ישראל שם בנה דירה קטנה, כשהוא מתכנן את עיצובה ויצק בעצמו את יסודותיה. נהג לנסוע באוטובוס לכותל המערבי, והיה יושב בין כל האנשים. ביתו היה פשוט ודל, כמעט בלי ריהוט, בלי שמשים ובלי גבאים. ביתו היה פתוח לרווחה לכל עני ונדכא, כשהוא עומד ומשמש בעצמו את באי ביתו. הוא הסתיר את ייחוסו ואדמו"רותו אולם אט אט החלו תושבי ירושלים להכיר בגדולתו וקדושתו.
רבי שלמה נודע כפועל ישועות וכבעל רוח הקודש. על שאלות קשות בענייני לידה וכדומה היה נוהג לערוך "יישוב" במקווה, כלומר היה הולך לטבול לאחר הטבילה היה עונה תשובה.
בראשית שנת תש"ב, כשהנאצים עמדו באל עלמיין, הלך יחד עם רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין לקבר האור החיים להתפלל על הצלת יהודי ארץ ישראל, ובסוף התפילה אמר רבי ישראל שיודע שהנאצים יכשלו. בכל ימי המלחמה הבטיח שבארץ ישראל לא יגעו ולפני המלחמה אמר, גם אם תהיה מלחמה, בארץ ישראל לא יגעו ובוודאי לא בירושלים. בהזדמנות אחרת אמר:"ארץ ישראל תהיה לפליטה".
דמותו
על אף שלא הבליט את ידיעותיו בתורה, מספר פעמים התערב בפולמוסים תורניים. בפולמוס השבת ביפן פסק בנחרצות שיש לשמור שבת ביום שבת ולא ביום ראשון באמרו שיש לפסוק כפי שיטת הרמב"ם והטעים את סיבת הדבר בכך שארץ ישראל היא מרכז העולם והן ממערב לה והן ממזרח לה יש 12 שעות הפרש. רבי שלמה שלח אז שליחים לחזון איש לשכנעו לחזור בו. רבי נח גד וינטרוב היה נחשב למקורבו ואיש סודו והביא דברי תורה ממנו בספריו.
גילה יחס של חיבה לאנשי המחתרת. לאחר ההתנקשות בלורד מוין ומעצרם של שני המתנקשים אנשי הלח"י התפלל לשלומם, ודיבר על כח מסירות הנפש של בחורי ישראל למען כלל ישראל.
בשנתו האחרונה בנה את ישיבת זוויהל בירושלים.
בחתונת נינו רבי אברהם חיים ראטה השתתף רק בחופה מחשש לעין הרע. נפטר בכ"ו באייר תש"ה, יום שקשור על פי הקבלה למידת "יסוד שביסוד" שמרמזת על קדושה. נטמן בהר הזיתים. אחריו המשיך באדמו"רות בנו, רבי גדליה משה גולדמן. ביתו קיים עד היום ונערכים בו שיעורים.
חתנו היה רבי שמואל מרדכי מסטביחוב.
- זכותו תגן עלינו