תודה
מכתב יומי מהרבי - עצה לחיים. *''יום ההולדת'' של עם ישראל*
קטעים ממכתב-כללי של הרבי מליובאוויטש על עניינו של חג הפסח ועל היחס ההדדי של האדם הפרטי עם כלל ישראל:
אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
... אחת ממשמעויות היסוד של חג הפסח היא - היותו נחשב כ"יום ההולדת" של עם ישראל.
לפיכך, קשור הדבר גם בכל אחד בתור חלק מן העם.
באופן כללי, חייו של אדם הם דו-צדדיים: כיחיד וכחלק מעמו, מדינתו, עירו, סביבתו וקהילתו.
למרות שבמבט ראשון, שני צדדים אלה מהווים ניגודים זה לזה - הרי מוסדרים חייו של האדם בצורה כזו ששתי הבחינות –ה"פרט" וה"כלל" – תופסות מקום בד-בבד כמציאות הרמונית ומתואמת, פחות או יותר, כשהשאיפה והמטרה היא שתשלמנה זו את זו עד כדי להיות מציאות יחידה אחת.
אצל יהודים, שמהם נדרשת ומצופה שלימות ואחדות בכל הענינים, נעשית השאיפה והמטרה האמורה לעיל –לעיקר וליסוד.
כיצד משיגים את התאחדות הכלל עם היחיד, והיחיד עם הכלל? – דבר זה מתבטא גם בשם "פסח", שאחד ממשמעויותיו היא – דילוג וקפיצה. קפיצה ודילוג על פני המחיצות השונות שבין יהודי למשנהו ובין היחיד לבין הציבור, עד שכולם מתאחדים לקומה אחת שלימה של עם ישראל כולו.
לשם כך דרושה, ראשית-כל, "קפיצה ודילוג" על פני המגבלות של השכל והרגש העצמי, להתרומם ולהתעלות מעל לכל ההפרעות והמכשולים, הפנימיים והחיצוניים, עד לכדי השגת החרות הרוחנית המלאה: חרות ושחרור עצם מהותו של היהודי –"הנקודה היהודית" שבקרבו, כפי שהדבר נקרא תכופות. כך מתקשר יהודי לשרשו ולמקורו וליהודי שני ולבני ישראל כולם. - שזה, כידוע, תוכנה של "יציאת מצרים" ברוחניות.
במונחים מעשיים פירוש הדבר הוא, שלכל יהודי ניתנו הכוחות ולכן, מצופה ממנו להתרומם ולהתעלות מעל לאינטרסים האישיים והצרים שלו, לטובת האינטרסים של הציבור שמסביבו, של כל קהילתו ושל כלל ישראל כולו.
מאידך, מתחייב הציבור כולו – עד לכלל ישראל – למען כל פרט ופרט, ששום יהודי אחד ויחיד לא ילך ח"ו לאיבוד והיחיד והציבור פועלים יחד ככל האפשר להוציא את כל אחד ואת כולם מ"מצרים" שלהם, בכל צורה שהיא. וגאולה הכלל תלויה בגאולת היחיד כיחיד.
...בכבוד ובברכה להצלחה בכל האמור ולחג הפסח כשר ושמח.
מקור: תרגום ממכתב כללי, עש"ק, שבת הגדול ה'תשל"ט