תודה
הסיפור החסידי היומי
סיפור התקשרות יומי ט' ניסן
ימי הכנה לקראת יום הבהיר י"א ניסן
החולה שנשיא ארה"ב התעניין בשלומו
כך כתב הגאון רבי שלמה-יוסף זוין זצ"ל
, במאמר "רבן של ישראל" שבראש "קובץ מיוחד לחידושי תורה" (ירושלים תשל"ז):
"סח לי באחד מביקוריו בארץ הרב רבי יחיאל-מיכל חרל"פ ז"ל (בעל-מחבר-ספר "חוף ימים") שהיה רב בקהילה חשובה בניו יורק: "פעם חלתה אשתי במחלה כבדה והכנסתיה לבית-רפואה ידוע. אחרי כמה ימים הודיעו לי הרופאים שיש צורך בניתוח. באתי וסיפרתי לרבי את המעשה. השיב לי הרבי: *אני יודע את המחלה וטבעה, ודעתי היא שלא לעשות ניתוח* . כשהודעתי על סירובי להרופאים, צחקו ואמרו: הנה בחדר הסמוך שוכב איש במחלה זו עצמה, ועשינו לו הניתוח, ובעוד כשבוע ילך הביתה בריא ושלם, ושמא תאמר איזה איש פשוט הוא? תדע שהנשיא אייזנהאואר שואל בכל יום לשלומו. עניתי להם שלא אוכל להבהיר להם הטעם, אבל איזה "כוח עליון" אומר לי לא לנתח. לא עבר שבוע ימים, ואותו איש שאייזנהאואר היה שואל בכל יום בשלומו הלך לעולמו, ואשתי ב"ה חיה וקיימת".
"כלום נתכוונתי בזה לספר "מופת" מהרבי?" – סיים הרב זוין – "אין דרכי בכך. אין דרכם של זקני חב"ד בכלל לשוחח במופתים. לא נתכוונתי אלא לציין עובדא אחת מני אלף, בה אנו רואים הערצתו את הרבי של מי שאינו מאנ"ש עד כדי ציות בקולו."