ממתק לשבת פרשת ויקרא תשפ''ה
ממתק לשבת - פרשת ויקרא תשפ"ה
יקותיאל היה יהודי פשוט שנסע פעם ברכבת. מכיוון שלא היה לו כסף לרכוש מקום במחלקה ראשונה, הוא קיבל חדר עם נוסע נוסף. כאשר נכנס לחדר בתחנה, הוריד את כובעו וחליפתו והלך לישון.
לפנות בוקר התעורר למשמע קול הכרוז שהכריז את שם התחנה שלו. הוא מיהר לקחת מהמתלה את הכובע והחליפה ורץ החוצה, פן תמשיך הרכבת בנסיעתה. אלא שהוא לא שם לב לכך שבמיטה שלידו ישן כומר, שגם תלה את כובעו וגלימתו, ובטעות לקח יקותיאל את בגדי הכומר.
כאשר יצא לרציף, חלף ליד מראה גדולה, הביט בה, ולפתע ראה את דמותו של הכומר משתקפת מולו. נבהל ואמר לעצמו: "אוי ואבוי! בטעות הכומר ירד בתחנה במקומי!" אך מיד התעשת וחשב: "ואולי זה אני? ורק החלפתי עם הכומר בגדים?"
כדי לוודא, החליט לבדוק מה יש בתיקו: האם ימצא בו תנ"ך או את ספרם של הכמרים? פתח את התיק ומצא שם את ספרם. חשב לעצמו: "זהו, אין ספק שהכומר ירד מהרכבת ואני נשארתי עליה!"
ואז עלתה במוחו מחשבה נוספת: "אולי גם את התיקים החלפנו?" כדי לוודא סופית, החליט לבדוק אם הוא יודע לקרוא בספר. אם יוכל לקרוא – כנראה שהוא באמת כומר, ואם לא – זו טעות! פתח את הספר וניסה לקרוא, אך לא הצליח להבין דבר. נשם לרווחה ואמר: "יופי! אז זה באמת אני, רק החלפנו בגדים ותיקים!"
אלא שאז חלפה בראשו מחשבה חדשה: "אבל רגע... אולי אני באמת כומר, וגם כמרים לא יודעים לקרוא...?"
בפרשת השבוע אנו קוראים את הפסוק: "נפש כי תחטא". התורה מתארת את הקרבנות השונים שיש להקריב לכפרה על עבירות שונות.
הזוהר הקדוש מסביר פסוק זה כשאלה: "נפש כי תחטא?" וכי כיצד ייתכן שיהודי, שהוא "חלק אלוקה ממעל ממש", יחטא? הרי יהודי אינו יכול ואינו רוצה להתרחק מהקב"ה! כיצד יכולה הנשמה להשפיל את עצמה עד כדי כך?
והתשובה היא, שדבר כזה יכול לקרות רק כשאנו שוכחים מי אנחנו באמת, כשמאבדים את הקשר עם הזהות הרוחנית שלנו.
בעולם שלנו יש הרבה הסחות דעת, ואפשר בקלות לשכוח את הזהות שלנו. לכן מזכיר לנו הזוהר הקדוש שיש בתוכנו נשמה, הנשמה היהודית בהגדרתה היא חלק אלוקה ממעל ממש ולכן אינה מסוגלת באמת להיפרד מהקב"ה. לכן, גם אם יהודי שומר פחות מצוות, תמיד יישאר בו קשר כלשהו למסורת ולזהותו – אצל אחד זה יהיה סדר פסח, אצל אחר יום כיפור, ואצל אחר – לא לאכול בשר לא כשר. כל יהודי מרגיש, בצורה זו או אחרת, את הצורך להיות מחובר, כי הוא חלק מהקב"ה.
אז אם חלילה היצר מגיע אליכם בפיתוי שקשה לעמוד בו - היזכרו בפסוק "נפש כי תחטא?" ותגידו לו: אני נשמה אלוקית! אני חלק מהקב"ה ולא יכול לחטוא!
יהי רצון שנזכה תמיד לזכור מי אנחנו באמת, וכך נוכל לצאת לחירות אמיתית מכל הדאגות הגשמיות והרוחניות. כפי שזכינו ליציאת מצרים, כן נזכה לצאת מכל המיצרים הפנימיים שבתוכנו – בגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש!
שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב״ד בנגקוק תאילנד