תודה
אור החיים היומי
אור החיים יומי
מתורת רבינו חיים בן עטר הקדוש זצוקללה"ה
*יום טוב ומבורך. יום חמישי כ' אדר התשפ"ה
'יזהר וישמור שלא תתחלל השבת על ידי אחרים'
בפרשתינו נאמר *שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ'* שואל רבינו האור החיים הקדוש מספר שאלות.
א. מדוע נאמר 'תֵּעָשֶׂה' בניקוד צירי, ולא 'תַּעשֶׂה' בניקוד פת"ח?
ב. מדוע צריך בכלל את ההקדמה של ששת ימים תעשה מלאכה'?
ומתרץ רבינו הקדוש, שיש כאן רמז לאיסור *'אמירה לנכרי'* שהשבת לא תתחלל גם באמצעות אמירתו לגוי לעשות עבורו את המלאכה.
ומכיון שהמילה 'תֵּעָשֶׂה' בניקוד ציר"י, משמעותה שהיא תיעשה על ידי אחרים, מוסיפה התורה 'וביום השביעי יהיה לכם קודש' שזה לא יעשה גם על ידי אחרים.
ובפרשת כי תשא מוסיף רבינו הקדוש חידוש גדול, שחלק ממצוות שמירת שבת המוטלת על האדם היא, לדאוג ולשמור שגם אחרים לא יחללו את השבת, כי על האדם לשמור על השבת כמו שהוא שומר על *ה'גנות ופרדסים'* שלו ועל הרכוש שלו שלא ייפגע וינזק על ידי אחרים, ולא מספיק שהוא לא עושה מלאכה, כי עדיין אינו בגדר *'שומר',* כי לא צריך לשמור 'על עצמו' שלא יחלל, אלא צריך לשמור *'על השבת'* שלא תתחלל.
וזה הפירוש *'ושמרו בני ישראל את השבת'* שישמרו עליה שלא תתחלל באמצעות יהודים אחרים, או על ידי אמירתו לגוי שיעשה עבורו.
וזה לשון קודשו: 'שצריך לשמור את השבת לבל יהיה בו דבר חול, בין ממנו בין מהזולת, ולא יאמר אדם די לי במה שנשמור עצמו מחללו, ואם יתחלל מהזולת מה בכך, אלא צריך שיהיה שומר אותו לבל יתחלל, כמו ששומר גנו ופרדסו'. עד כאן לשון קןדשו.
[אור החיים ויקהל פרק לה פסוק א]
בשורות טובות לכל בית ישראל