אוצרות הגאולה • מתורת הרבי בעניני הגאולה העתידה: *על מי להביט בסיום התקיעות?*
בסידור האריז"ל (ב'כוונות השופר') מובא, שהתוקע יאריך בתקיעתו עד שיאדימו פניו.
זאת אומרת, שהתקיעה נעשית מתוך השקעת כוח ומאמץ מוגבר ולא כהשמעת קול גרידא...
ומאמציו אינם פוגעים, חלילה וחס, בבריאותו, אלא להיפך, הם מוסיפים בבריאותו ועד שפניו קורנות מאדמימות פניו.
ומנהגנו שבסיום התקיעות התוקע מסב את פניו כלפי ציבור המתפללים ו'מסתכל' עליהם, והקהל 'מסתכל' בחזרה על פניו המאירות והקורנות. ומהי 'הסתכלות'? ראייה פנימית ועמוקה, שמותירה את חותמה על המסתכל וכדברי רבי יהודה הנשיא (ראה עירובין יג, ב), שההסתכלות על רבי מאיר העניקה לו חריפות שכלית מיוחדת.
כלפי מה הדברים אמורים:
בביאת המשיח, נזכה לשמוע את קול ה'שופר הגדול' שייתקע על-ידי הקדוש-ברוך-הוא... ואז, ניישם את המנהג האמור להביט בפניו המאירות של התוקע – הקדוש-ברוך-הוא... וכמו שנאמר (ישעיה ל, כ) "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ". וכאמור, ראייה פנימית ומשפיעה.
מקור: ע"פ תורת מנחם – התוועדויות תשנ"ב ח"א ע' 27