תודה
החיזוק היומי שח רונן קרתא
*חיזוק יומי - י' אלול*
*פרשת - "כי תצא" - סגולה לאריכות ימים*
באחד הימים הגיע רבי משה גלנטי אל האר"י הקדוש ושאלו: "האם כבודו רואה עליי אם יש בי איזה עוון?"
הסתכל האר"י על מצחו של רבי משה גלנטי ואמר לו: "כבוד הרב, אתה צדיק גדול אולם רואה אני שיש לך עוון של גזל".
שמע רבי משה והתחיל לבכות: "האמנם? יש לי עוון של גזל? איני זוכר כלל שלקחתי דבר גזל מימיי". חזר רבי משה לביתו, ישב על הרצפה והתחיל לבכות.
בני ביתו ראוהו יושב בצערו ובוכה, והתעניינו לפשר צערו. סיפר להם רבי משה את דברי האר"י הקדוש ואלה הציעו לו: "אבא, הרי יש לך מפעל של בגדים, ובמפעל יש פועלים רבים שעובדים. שמא אתה חייב לאחד מהם כסף מבלי שאתה יודע ולא שילמת לו? תקרא לכולם ותשלם לבעל חובך".
כששמע את העצה, קפץ רבי משה משמחה, קרא לכל העובדים ואמר: "אם יש כאן מישהו שאני חייב לו כסף שיבוא ויזכיר לי, רוצה אני לשלם את חובי" אולם אף אחד לא אמר מאומה.
כשראה הרב כי אין פוצה פה, לקח קערה, שם בה כמות גדולה של מטבעות כסף ואמר: "אם יש כאן מישהו שאני חייב לו, שיבוא לקערה ויקח את חובו".
באותו הרגע ניגשה עובדת במפעל, התקרבה לקערה, לקחה שני מטבעות והלכה...
רבי משה חזר אל האר"י הקדוש, וכשנכנס אל פתח הבית אמר לו האר"י: "אשריך ואשרי חלקך רואה אני שהחזרת את הגזל, עתה אתה ללא שום עוון...
דע לך שהעובדת הזו עבדה יותר מכולם, ומומחית היא מכולם, לכן היה מגיע לה סכום גדול יותר מאחרים, ועכשיו כשהחזרת לה נקי אתה מהעוון".
*"לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה: לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה: אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (דברים כה, יג, יד, טו)*
ידועים דברי חז"ל על שתי מצוות שיש בהן אריכות ימים - כיבוד הורים ושילוח הקן.
נותנת לנו התורה סגולה נוספת לאריכות ימים - להיות אדם ישר, להיות זהיר במשקולות, להיות זהיר חלילה לא לגזול את האחרים.
אך מצווה זו אינה פשוטה, ורחוקה מלהיות קלה לביצוע. שהרי אמרו חז"ל: "סאה (סל) מלאה עונות, מי מקטרג? - עוון גזל מקטרג בראש".
שאל רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל ה"חפץ חיים": "מה השאלה בדברי חז"ל: 'מי מקטרג?' הלא יש סאה (סל) מלאה עוונות, האם חסר מי שיקטרג?!"
ביאר והשיב ה"חפץ חיים": "מכל מעשה עבירה נברא מלאך משחית. אבל המשחית שנוצר מעוון הגזל הוא חצוף גדול בדיוק כמו העבירה עצמה, ומשום כך הוא קופץ בראש ומקטרג".
עוון הגזל הוא "עוון חצוף", הקופץ בראש, עוון שכשהאדם עושה אותו הוא מחציף פניו כלפי מעלה, הוא לא סומך על הבורא שיתן לו את צרכיו ולכן הוא "נאלץ" לגזול את האחר.
כשאתה לוקח מהאחר, גוזל את ממונו, אתה גוזל את נשמתך ממך, אתה כבר לא שלם, התיקון שלך יהיה קשה שבעתיים.
אם אדם חילל שבתות וחזר למוטב הוא מתקן את השבתות שחילל, אם זוג לא חי בטהרה, וחזר למוטב הוא מתקן בכך את עוונותיו, אבל לתקן גזל הדבר לא קל, כיצד יחזיר לאנשים את גזילותיו, את רמאותו בכספים, את אי היושר שלו?
תהיה אדם ישר, הסתפק במה שיש לך, אם תיקח מהאחר אתה לא תתעשר, אתה רק תפסיד יותר.
בעיקר בימים אלו, שכל אחד מנסה לתקן דבר קטן בעצמו, תנסה ליישר את מעשיך, תהיה אדם אמין וטוב יותר, כך תזכה לשם טוב והרבה זכויות, בדרך אל המקום הטוב ביותר עבורך, לשנה טובה ופוריה יותר... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
*יום טוב, שבת שלום ובשורות טובות*
*לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים. אמן!*