תודה
החיזוק היומי של רונן קרתא
חיזוק יומי - ז' אלול
האם לתת לחבר יד או חלילה לחפור לו בור?
בימי הצאר ניקולאי השני, זימן אחד משריו שהיה צורר יהודים ידוע, אסיפת רבנים כדי לדון במצבם של היהודים ברוסיה.
ראשי המדברים היו רבי יצחק אלחנן ספקטור, רבי חיים מבריסק ורבי אליהו חיים מייזל מלודז'.
כדרכו, לימד השר הרשע חובה על היהודים, ופתח את פיו בדברי בלע ונאצה, בטענה שרמתם של היהודים נמוכה מזו של שאר אומות העולם...
"צאו וראו, יש ברוסיה עמים שונים: רוסים, פולנים, לטאביים ויהודים. אף עם לא גוזל פת לחם איש מרעהו - חייטים, סנדלרים וחנוונים, כולם חיים בשלום ביניהם ומוצאים את פרנסתם אחד מהשני.
לעומת זאת, אצלכם מוכן כל אחד להטביע את חברו - אחד פותח מאפיה, מיד פותח השני מאפיה מולו. פותח יהודי חנות, מיד נפתחות באותו רחוב עוד מספר חנויות. עם מרושע העם היהודי" סיכם הגוי.
השיב לו רבי אליהו חיים מייזל: "טבעו של בעל חיים, שהוא לא טורף ואוכל את מינו. אין אריה טורף אריה, ואין זאב טורף זאב. יש רק בעל חיים אחד הבולע את מינו, הדגים. למה? כי כל בעלי החיים, העולם פתוח לפניהם לרווחה, ויכולים למצוא פרנסתם בכל מקום, ואילו הדגים, סגורים בתוך המים, אסור להם לצאת אל היבשה, יש להם בכך סכנת מוות, לכן הם בולעים זה את זה מתוך רעב..."
סיים רבי אליהו חיים את דבריו
"הוא הדין בדיוק - לפני הגויים פתוחה רוסיה כולה, מקווקז ועד לסיביר, הם מוצאים בכל מקום את פרנסתם. מנגד, תחמה המדינה את היהודים בתחום המוגדר מראש, ואילו מחוץ לתחום אסור להם לגור שם ולסחור, ומה יעשו? הם בולעים איש את רעהו..."
החיים מאתגרים אותנו, מביאים אותנו לנקודות משבר, לניסיונות והישרדות.
מה חושב אדם בשעת משבר? האם להתחבר אל חברו או לבלוע אותו? לתת לו יד או לחפור לו בור?
את השאלה הזו ניקח לימינו, מה היינו עושים? סביר להניח שכדי לשרוד אדם מוכן למכור הכול, כולל את חבריו ומשפחתו, אולם אז נשאר הוא לבד, ללא עזרה, מנותק ומרוחק.
כדי לשרוד באמת, כדי להיות חלק מפאזל שלם, צריכים אנחנו דווקא להתחבר לאחר, לקשר את עצמנו לסביבתנו, לתת יד, לחבק ולתמוך. אם חושב אתה "שכשתבלע" את חברך אתה תצליח יותר, אם "תמחק" אותו תהיה לך רווחה, אתה טועה, אולי זה יראה לך כך אך לבטח זה לא יחזיק מעמד.
אמר שלמה מלך: "כִּי לֹא תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ" (משלי כד', כ')
אם חושב אתה שעל ידי רשע תצליח טועה אתה, כי אחרית לא תהיה לך, ונרך לאט לאט ידעך.
אך אם תתן מהודך, תשפיע, תתן יד, תחבק, תזכה לאחרית זוהרת יותר מראשיתך ותוכל להאיר למרחוק, נרך לא יכבה לעולם... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים. אמן!