היום חל יום פטירתו
גדולי ישראל - הרב לוי יצחק שניאורסון
הרב לוי יצחק שניאורסון
תאריך לידה 21 באפריל 1878 י"ח בניסן ה'תרל"ח האימפריה הרוסית (1858–1883) פודוברנקה (בלא'), פלך מוהילב, רוסיה
תאריך פטירה 9 באוגוסט 1944 (בגיל 66) כ' באב ה'תש"ד ברית המועצות (1923–1955) אלמטי, קזחסטן, ברית המועצות
מקום קבורה קזחסטן אלמטי, קזחסטן
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות
מקום פעילות יקטרינוסלב
תקופת הפעילות ? – 9 באוגוסט 1944
השתייכות חסידות חב"ד
תחומי עיסוק זוהר, קבלה
בני דורו יוסף יצחק שניאורסון הרבי הריי"צ מחב"ד
חיבוריו לקוטי לוי יצחק
בת זוג חנה שניאורסון (אנ')
שם השושלת משפחת שניאורסון
אב ברוך שניאור שניאורסון
אם זלדה רחל שניאורסון
צאצאים בנו מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש
מספר צאצאים 3
רבה של ניקולייב
סגן רבה של ניקולייב שמואל שניאורסון
→ מאיר שלמה ינובסקישלום גוטליב ←
רבה של דניפרו
→ פנחס גלמן
פרסים והוקרה תואר 'אזרח נכבד לדורותיו' של האימפריה הרוסית.
הרב לוי יצחק שניאורסון (כונה: ר' לויק; י"ח בניסן ה'תרל"ח – כ' באב ה'תש"ד, 1878–1944) היה רב ומקובל, מרבני העיר יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק) שבאוקראינה בשנים ה'תרס"ט–ה'תרצ"ט (1909–1939), תחילה לצד רבנים נוספים ובהמשך לבדו. היה מהפעילים לחיזוק היהדות בברית המועצות, עד שנעצר על ידי השלטונות הקומוניסטים והוגלה לקזחסטן, בה נפטר. אביו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ'.
תולדותיו
נולד בי"ח בניסן ה'תרל"ח (1878) בעיירה פודוברנקה שליד הומל לזלדה רחל (בת שניאור זלמן חייקין) ורבי ברוך שניאור. בי"א בסיוון ה'תר"ס (1900) התחתן עם חנה (אנ'), בתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי, רבה של העיר ניקולייב שבאוקראינה. אחותה מרים גיטל נישאה לרבי שמואל שניאורסון אחיו של בעלה לוי יצחק.
את סמיכתו לרבנות קיבל בין היתר מהרב חיים מבריסק והרב אליהו חיים מייזל מלודז'.
משנת ה'תרס"ב (1902) השתתף באופן פעיל בכל האסיפות בענייני הציבור שבראשן עמד האדמו"ר הרש"ב כאחד מחסידיו הבולטים. בין היתר השתתף במבצע המצות אל החיילים היהודיים במלחמת רוסיה–יפן. כמו כן השתתף באיסוף חומר הראיות להגנתו של מנחם בייליס במשפט בייליס ועלילת הדם.
בעיר יקטרינוסלב (בשנת ה'תרפ"ו (1926) שונה שמה לדנייפרופטרובסק) כיהנו באותה עת שני רבנים: הרב הראשי ורבם של ה"מתנגדים" היה רבי בנימין זאב זקהיים, ולצידו כיהן רבי דוב זאב קוזבניקוב בחצי השני של העיר, כרב החסידים. בשנת ה'תרס"ח (1908) נפטר הרב קוזבניקוב, והחל מאבק בין הפלגים בעיר: החסידים, בעידוד הרש"ב, רצו למנות את רבי לוי יצחק לממלא מקומו; ואילו ה"מתנגדים", המשכילים והציונים רצו ברבי פינחס גלמן. לבסוף הושגה הסכמה, שהרב גלמן ידור במקומו של הרב קוזבניקוב, ואילו הרב שניאורסון יתגורר במקומו של הרב אליהו שמואל לוין (אביו של הרב יהודה לייב לוין), שנפטר בהמשך אותה שנה, ובשנת ה'תרס"ט (1909) עבר הרב שניאורסון ליקטרינוסלב.
בשנת ה'תרע"ג (1913) נפטר הרב זקהיים, והרב גלמן פנה למלאות את מקומו, והרב שניאורסון עבר לשכונתו של הרב גלמן. כך היה הרב גלמן לרב הראשי ל"מתנגדים", והרב שניאורסון לרב הראשי לחסידים.[10] לאחר פטירת הרב גלמן בשנת ה'תרפ"א (1921), עבר הרב שניאורסון למלאות את מקומו במרכז העיר, ובמשך כ־18 השנים הבאות שימש לבדו כרב הראשי של יקטרינוסלב. היו אלו השנים הראשונות לשלטון הקומוניסטים, והרב שניאורסון עמד בראש קבוצה קטנה שדאגה לחיזוק היהדות בעיר.
בשנת ה'תרצ"ט (1939) נאסר הרב שניאורסון בשל פעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות. לאחר יותר משנת מאסר, שבה נחקר ועונה, נשפט ונשלח לגלות בעיר צ'ילי בקזחסטן, שם שהה כארבע שנים. עקב קשיי המאסר והגלות חלה הרב שניאורסון. לאחר סיום תקופת הגלות עבר בהשתדלות חסידים לאחר חג הפסח תש"ד לעיר אלמא אטא, והתמנה לרב בבית הכנסת המקומי, לאחר זמן קצר חלה במחלה ממארת ונפטר בכ' באב ה'תש"ד (1944). עדויות מתקופה זו התפרסמו מפי ד"ר גדליה מזל, אשר שהה שם יחד עם אביו הרב ישראל אברהם שקשר ידידות עם רבי לוי יצחק.
ניגון ההקפות המרכזי לשמחת תורה שמוכר היום בחב"ד נרשם מפי רבי לוי יצחק ונקרא על שמו. רבי לוי יצחק אמר ש"מקובל בידו שהניגון הזה שרו בעת ההקפות אצל האדמו"ר הזקן".
נקבר בבית העלמין היהודי בעיר, ועל קברו הוקם "ציון", ששופץ לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי. ביום השנה לפטירתו מתקיימת עלייה המונית לקברו.
קברו שבאלמטי
אשתו חנה, יצאה מברית המועצות, בבריחת החסידים הגדולה מרוסיה לצרפת בשנת ה'תש"ו (1946). בשנת ה'תש"ז (1947) הגיעה לארצות הברית, ושם חייתה לצד בנה, הרבי מחב"ד, עד פטירתה בו' בתשרי ה'תשכ"ה (1964).
רוב כתביו נלקחו בעת המאסר על ידי הק.ג.ב., כתבים מעטים בקבלה שכתב בשנות גלותו נדפסו על ידי הרבי, בנו, בספרים "תורת לוי יצחק" (הערות בש"ס, שני חלקים) "לקוטי לוי יצחק" (הערות לתניא, לזוהר ואגרות לבנו, ארבעה חלקים). כתבים נוספים שלו, שלא בנושאים תורניים, נדפסו בחוברות "ארכיון לוי יצחק" ו"קובץ כ"ף מנחם אב שישים שנה". לקט מדבריו יצא לאור בספר 'פניני לוי יצחק'.
ביאורים רבים לכתביו נאמרו ונכתבו על ידי בנו במשך השנים. חלקם נאספו לסדרת הספרים "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק" מסודרים לפי סדר החומשים. נדפסו בסדרה של חמישה כרכים בהוצאת ספרים קה"ת, וכן בספר "לקוטי שיחות" חלק ל"ט נדפס ביאורים של ר' לוי יצחק על איגרת התשובה שבספר התניא.
לקט אמרות וביאורי בנו, הרבי מליובאוויטש, עליו ועל תולדות חייו נדפסו בספר "פאר לוי יצחק".
לזכרו ייסד הרבי מליובאוויטש בשנת תש"ם רשת כוללים למבוגרים תחת השם 'כולל תפארת זקנים - לוי יצחק'.
ספריו
לקוטי לוי יצחק - ג' כרכים, הוצאת ספרים קה"ת.
תורת לוי יצחק - ב' כרכים, חידושים וביאורים בש"ס משנה וגמרא, הוצאת ספרים קה"ת.
עיבודים וליקוטים לתורתו
תורת מנחם - תפארת לוי יצחק; ה' כרכים; ביאורים לתורתו שאמר בנו רבי מנחם מנדל שניאורסון, הוצאת ספרים קה"ת.
ילקוט לוי יצחק על התורה - סדרת ספרים, בעריכת הרב דוד דובוב, נכון לשנת ה'תשפ"ב יצאו לאור 5 כרכים, הוצאת ספרים קה"ת.
ילקוט לוי יצחק מכתבי החתונה - ספר בעריכת הרב דוד דובוב, המבאר את מכתבי רבי לוי יצחק לחתונת בנו רבי מנחם מנדל שניאורסון .
טיפה מן הים (ניצוצי לוי יצחק) - רעיונות ערוכים ומעובדים מתורתו של רבי לוי יצחק, ב' כרכים, מאת הרב אליהו וולף.
בסוד לוי יצחק - הרב חיים הבר.
פניני לוי יצחק - פנינים ערוכים מתורתו, בעריכת הרב אלתר אליהו פרידמן.
תקופת חייו של הרב לוי יצחק שניאורסון על ציר הזמן
ציר הזמן
משפחתו
אביו ברוך שניאור שניאורסון היה נינו של ה"צמח צדק" מלובביץ', בנו של הרב לוי יצחק שניאורסון (בן רבי ברוך שלום שניאורסון בן ה"צמח צדק") שעל שמו נקרא. יתכן ורבי לוי יצחק הראשון נקרא על שם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב.
אחיו
אחיו וגיסו רבי שמואל שניאורסון רבה של ניקולייב
אחיו שלום שלמה שניאורסון אביה של המשוררת זלדה
אשתו
הרבנית חנה שניאורסון
חמיו
רבי מאיר שלמה ינובסקי
צאצאיו
בנו רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש, חתנו של רבי יוסף יצחק שניאורסון.
בנו דובער, נרצח בתש"ב בשואה בבית חולים לחולים כרוניים.
בנו ישראל אריה לייב.
- היום חל יום פטירתו