היום חל יום פטירתו
גדולי ישרל - רבי חיים הלברשטאם מצאנז
רבי חיים הלברשטאם מצאנז
תאריך לידה 1797 ה'תקנ"ז פולין
תאריך פטירה 19 באפריל 1876 (בגיל 79 בערך) כ"ה בניסן ה'תרל"ו
מקום קבורה נובי סונץ'
תקופת הפעילות ? – 19 באפריל 1876
תחומי עיסוק חסידות, פילוסופיה יהודית, אמונה, הלכה
רבותיו רבי נפתלי מרופשיץ
חיבוריו דברי חיים
צאצאים
אהרן האלבערשטאם
יצחק ישעיה הלברשטאם
מאיר נתן האלבערשטאם
שלום אליעזר הלברשטאם
יחזקאל שרגא הלברשטאם
ברוך הלברשטאם
דוד האלבערשטאם
אדמו"ר
רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו; ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז.
רבי חיים מצאנז נחשב לאחד מגדולי מנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו, ואחד מהיוצרים החסידים החשובים והמשפיעים ביותר.
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תקנ"ז בעיר טרנוגרוד שבגליציה למרים, צאצאית של החכם צבי, ולרבי אריה ליבוש. נולד למשפחת מתנגדים. בגיל 13, לאחר שנעשה חסיד, נלקח כחתן לרחל פיגא בתו של הרב ברוך פרנקל-תאומים, בעל ה"ברוך טעם". התחתן אחר כך עוד שלוש פעמים, בשנית עם אחות אשתו הראשונה, בשלישית עם בתו של הרב יחיאל צבי הירש אונגר מטרנוב (בנו של רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה) וברביעית עם בתו של הרב אלימלך טארים (בנו של רבי נתן לייב בנו של רבי מנחם מנדל מרימנוב). מנשותיו הראשונה והשלישית (שאף שמה היה רחל) נולדו לו שמונה בנים ושבע בנות.
רבותיו בחסידות היו רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב. הוסמך להוראה על ידי הרב משה יהושע העשיל אורנשטיין בעל ים התלמוד. בשנת תקפ"ח התקבל לרבנות בעיר צאנז. בשנת תק"ץ התחיל לנהוג באדמורו"ת. הוא נודע בהתלהבותו הסוערת בתפילה וכבעל צדקה גדול. נסעו אליו אלפי חסידים בהיותו בעל מופת ופועל ישועות. הנהגתו הייתה באופן של תקיפות ותביעה עצמית מצד אחד ומצד שני רחמים וחמלה על החלשים והעניים.
רוב בניו וחתניו שימשו באדמורו"ת, כשהמפורסם שבהם הוא בנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הן: צאנז-קלויזנבורג, צאנז-ז'מיגראד, באבוב, סטרופקוב, צאנז-גריבוב, טשאקאווא וגורליץ.
שיטתו בלימוד והלכה
הדגיש את חשיבות הבקיאות ואמר שאין להורות הלכה בהלכות שבת אלא למי שבקי במסכת שבת בעל פה. אף שהיה אדמו"ר חסידי לא עודד פרסום קבלה ברבים. בהלכה ידועה בייחוד שיטתו בנוגע להנחת תפילין שאין להקפיד על מקומן בראש בדיוק. כמו כן שיטתו בהלכות מקואות נחשבת בין המחמירות. התנגד בחריפות לשימוש במצות שנאפו במכונה, וללבישת ציצית שנטוותה במכונה. כמה מפסיקותיו ההלכתיות הסעירו את העולם החסידי, בהן פסיקה שבחורים לא נשואים צריכים להניח תפילין בחול המועד (בניגוד לנהוג בחסידויות אחרות) ופסיקה כי אדמו"רות אינה אמורה לעבור בירושה לבני המשפחה אלא לתלמידי האדמו"ר. מספר ניכר של ממשיכי ופרשני שיטתו ההלכתית פעלו בגאליציה ובהונגריה.
הנהגה ופעילות ציבורית
בזמנו התפתחה מחלוקת עזה בין חצרות סדיגורה וצאנז לגבי דרך התנהגותם של חסידים, וכמו כן על התנהגותו של רבי דוב בער מליווא, בנו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. הוא כתב מספר מכתבים חריפים נגדו ונגד חצרות סדיגורה.
רבי חיים פעל בוויכוח הגדול שהיה בקרב יהדות הונגריה סביב מבנה הקהילות, ויכוח שהביא להיפרדות החרדים והקמת קהילות אורתודוקסיות נפרדות ביהדות הונגריה.
מתלמידיו הבולטים
רבי ישעיה שטיינר
רבי שמואל וינברג מסלונים
רבי ישעיה נפתלי הירץ שפירא
רבי נתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה)
רבי נתן נטע סג"ל לנדא
רבי צבי הירש שפירא
רבי שלמה זלמן אהרנרייך
רבי יהודה הורוביץ ממעליץ
רבי שמואל פרנקל
רבי יהודה גרינפלד
רבי צבי הירש פרידמן מליסקא
רבי אלעזר הופשטיין מקוז'ניץ
רבי יוסף ברוך אפשטיין מניישטאט
משפחתו
רבי חיים נישא כאמור ארבע פעמים, נשותיו היו הרבניות: רחל פייגא, אחותה של רחל פייגא, רעכיל דבורה ורבקה.
חמשת בניו הגדולים ושלוש בנותיו הגדולות היו מזיווג ראשון. השאר מזיווג שלישי.
בניו
בנו הגדול, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובא. משושלתו יצאה חסידות סטרופקוב.
בנו השני, רבי דוד הלברשטאם, מייסד חסידות קשאנוב.
בנו השלישי, רבי מאיר נתן הלברשטאם, אביו של רבי שלמה הלברשטאם מייסד חסידות באבוב.
בנו הרביעי, רבי אהרון הלברשטאם, ממלא מקומו ברבנות צאנז. משושלתו יצאה חסידות גריבוב.
בנו החמישי, רבי ברוך הלברשטאם מרודניק, מייסד חסידות גורליץ, משושלתו התפצלו בין היתר: חסידות צאנז-ז'מיגראד, חסידות טשאקאווא וחסידות צאנז-קלויזנבורג.
בנו האחד עשר, אריה לייביש, נפטר בגיל 7.
בנו השנים עשר, רבי שלום אליעזר הלברשטאם, מייסד חסידות ראצפרט נרצח על ידי הנאצים בשואה.
בנו השלושה עשר, רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשכויב, נרצח על ידי הנאצים בשואה.
חתניו
רבי משה אונגר מדומברובה, בעלה של מרים (בתו השישית).
רבי אליעזר ירוחם בארון מקראקא. בנו של רבי ישראל יצחק מרדושיץ. בעלה של יוטא (בתו השביעית).
רבי מרדכי דב טברסקי מייסד חסידות הורניסטייפול. בעלה של רייצא (בתו השמינית).
הרב יצחק טוביה רובין מצאנז. בעלה של נחמה (בתו התשיעית).
רבי אהרן הורוויץ מדז'יקוב-בייטש. בעלה של טילא (בתו העשירית).
רבי אלעזר רוזנפלד מאושפיצין, בנו של רבי יהושע מקמינקא. בעלה של פראדיל (בתו הארבע עשרה).
רבי בצלאל יהושע מושקוביץ מגלינא. בעלה של גיטשא (בתו החמש עשרה).
כמו כן גידל את בתו החורגת, הינדא רחמה (בת אשתו רבקה והרב נפתלי צבי פרנס) שנישאה לרבי מאיר מלינסק. רבי מאיר גר אצלו לאחר חתונתו ושימש כדיין בבית דינו.
מספריו
ספריו של רבי חיים נקראו בשם "דברי חיים". הנושאים עליהם כתב:
שו"ת
פירוש על התורה
רעיונות על מועדים
מקוואות
פירוש על בבא מציעא
בירורים בשמות גיטין
- היום חל יום פטירתו
- היום חל יום פטירתו