חיפשתי את החתימה שלו באתר ההזויים מח''צ. מוזר, לא מצאתי...
מאמר דעה- אלון בן-דוד: התנהלות התקשורת הישראלית וההתמסרות המוחלטת לקו הממשלתי בימי הקורונה היא חרפה שעוד תילמד
הועבר בתאריך 18.12.21 בשעה 14:01 מפורום חדשות על-ידי The force, (מנהל הפורום)
בינתיים בפלורידה, העניינים מתנהלים אחרת לגמרי.ביום שני חזר שר הביטחון בני גנץ מארה"ב ונכנס לשלושה ימי בידוד, שאת חלקם העביר ביציע המבודדים בכנסת.
ברביעי בבוקר כשכבר אמור היה לצאת מבידוד אחרי בדיקה שלילית נוספת, עודכן כי אחד מאנשי הצוות שלו נמצא חיובי בבדיקה השלישית, והתבקש להאריך את משך הבידוד שלו עד שיתברר אם המאומת נושא את הזן החדש.
רק שר הביטחון וצוותו נדרשו להאריך את משך הבידוד. לא שאר הנושאים בטיסה, אפילו לא מי שישב לצידו של המאומת. למה? ככה. גם אחרי שרובה של מדינת ישראל התחסן, ההתנהלות בנושא הקורונה ממשיכה להיות תזזיתיתולא עקבית - שילוב של חלמאות עם תאווה לאכיפת יתר.
למה בתחילת השבוע היה הכרחי לסמן את הלא מחוסנים שייכנסו לקניון ובסופו זה כבר לא היה חשוב? ככה.
וככה לא מנצחים מגיפה.
ראש הממשלה בנט, שלפני שנה כתב מדריך סדור ושיטתי שמסביר איך מתמודדים עם קורונה, נראה מאז שנכנס לתפקיד כמי שזקוק למורה נבוכים. קבלת ההחלטות שלו בנושא הקורונה משדרת לחץ, שלא לאמר פאניקה, וכמו של קודמו - מדיפה ריח של זיעה.
הנחיתה בארץ אחרי שהייה של יותר משבוע בפלורידה נראית כמו נחיתה בפלנטה אחרת. בפלורידה - המדינה השלישית בגודלה בארה"ב, יותר מכפליים מאוכלוסיית ישראל - שיעור המתחסנים דומה לזה שאצלנו. אבל הם מתנהלים בנינוחות: אין חובת עטיית מסיכות במקומות סגורים, גם לא בבתי הספר, אין תו ירוק, ובוודאי שאין שום כוונה לסמן את הלא מתחסנים או להטיל עליהםסגר, כמו שנשקל כאן. החיים נמשכים ולכל אזרח נשמרת הזכות להחליט בעצמו איך להתנהל.
וראו זה פלא: מצב התחלואה והתמותה בפלורידה לא גרוע יותר מזה שבמדינות שכן אימצו אכיפה דרקונית של תקנות קורונה. אף שהיא המדינה השנייה הכי זקנה בארה"ב - פלורידה נמצאתבמקום התשיעי של תמותה מקורונה לנפש מבין שאר המדינות ובמקום ה 15 מבחינת מספר המאומתים. בהתחשב בגיל האוכלוסיה שלה - פלורידה נמצאת במקום טוב באמצע.
אבל הכלכלה שלה נמצאת במקום אחר: פלורידה, יותר משאר ארה"ב, קרובה מאד לשזור הכלכלה שהייתה לה ב 2020. יותר מזה, מחירי הנדלן שלה נוסקים, כל ראה"ב רוצה לעבור למדינה החופשית והמשוחררת מתקנות והמגבלות.
רון דה-סנטיס, מושל פלורידה, החליט עם פרוץ המגיפה לפוך אותה לקרדום שיחצוב את דרכו לבית הלבן, וזה משתלם לו. לא רק שכל ארה"ב עומדת בתור לעבור למדינה שלו, מאז שהחל לתת מענקים למעסקים, הוגשו בקשות לפתיחת 150 אלף חברות סטארט-אפ בפלורידה.
אחרי שביטל את תלושי החל"ת - חזרו 1.5 מיליון עובדים לשוק התעסוקה. "אף אחד לא יאבד את עבודתו, ואף אחד לא ייקח את סמכותו של הורה להחליט לגבי ילדין", הכריז כשבארה"ב התחילו לדבר על חובת חיסונים, וזה עובד.
בעוד אצלנו ההתמודדות עם הקורונה איחדה פוליטיקאים מבוהלים עם תקשורת שחפצה לזרוע חרדה בקרב צופיה - בארה"ב היא הפכה לעניין מפלגתי מובהק.
זה מוביל לאבסורדים כמו המצב בבית המחוקקים של מדינת קנזס - שם יש חובת עטייית מסיכות בשתי הקומות שעליהן אחראית המושלת והיעדר חובה כזאת בשאר הקומות בבניין.
ברגע הראשון זה נשמע מגוחך - הרי שמדובר בנושא בריאותי ממדרגה ראשונה, שמשפיעה על כלל האנושות, ללא הבדל השתייכות מפלגתית, דת או גזע. אבל במחשה שנייה, מעורר קנאה לראות איך שבארה"ב יש גם אופוזיציה בנושא הזה - שבואו נודה על האמת, גם לכתבים חמורי הסבר וגם לרופאים אין באמת הבנה מלאה איך הוירוס מתנהג.
התוצאה של תקשורת שמהדהדת ללא עירעור את דף המסרים של משרד הבריאות היא אובדן אמון. לאחרונה אני נתקל לעיתים קרובות בכעס של אזרחים שמויחים בי שהתקשורת הונתה אותם: ניצלה את החרדה שלהם עם פרוץ המגיפה ואת העובדה שהם היו קהל שבוי שיושב בבית, כדי להפיץ בהלה בתקווה להרוויח עוד רייטינג. לצערי אני נאלץ להסכים איתם.
ההתנהלות התקשורתית בימי הקורונה היא חרפה שעוד תילמד. ההתמסרות המוחלטת לקו הממשלתי, בלי שום ניסיון לאתגר אותו, היא ההפך המוחלט מתפקידה של העיתונות.
מי שכן העזו לקרוא תיגר על הקו שהוביל משרד הבריאותתויגו כולם כליצנים והורחקו מהמסמכים. אילו הכתבים הצבאיים היו מסקרים ככה מלחמה ורק מודיעים מידי יום לצופים שלהם שכולם עומדים למות - הם מוקעים ובתצדק.
גם היום ממשיכה התקשורת לספור ולדווח בכל יום באדיקות על מספר המאומתים. מספר המאומתים הוא פונקציה של מספר הנבדקים. זהו נתון שהיה רלוונטי בטרם הופיעו החיסונים.
באומה מתחסנת יש רק שני נתונים שצריך להתסכל עליהם: מספר המאושפזים ובתוכם מספר המחוסנים שהם חולים במצב קשה. שום נתון אחר לא רלוונטי. התקשורת ממשיכה לדווח על המלחמה שכבר הייתה.
לארה"ב ישנם רפובליקנים שיהוו אופוזיציה לעומת הממשל, ואצלנו האופוזיציה לא באמת מתעניינת ברווחתם של תושבי המדינה אלא כשמדובר ברווחתם ובאבטחתם של ילדי ראש הממשלה לשעבר. מושל פלורידה דה-סנטיס אולי סלל במדיניותו את הדרך שלו להתמודד עם על הנשיאות בבחירות הבאות, ולנו יש את שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, שמפגינה אומץ דומה.
הקורונה כאן והיא תשאר איתנו - אבל בינתםם החיים שלנו הם שחולפים.
אלון בן-דוד מעריב 18/12/201
- אלון בן דוד … זאת בדיחה? הרי זאת לא בעייה של הקורונה ולא התחיל מהקורונה. בדוק א...
- חסימה נעימה לאלון בן דוד, אסור לומר את האמת.
- אני אוהב שעיתונאי/כתב מאשים את התקשורת זה לא הוא שעובד שם זה הם...
- יום יבוא ונגרום לכל הרשעים לשלם על ההתנהלות שלהם
- כל הכבוד למושל פלורידה. מסביר ל''דמוקרטים'' מהי דמוקרטיה אמיתית וגם מתנהל כלכלית...
- מוזר שכתב צבאי מלין על זה...במהלך מבצעים יחסית שוליים נגד אירגונים פרימיטיביים ה...
- הלוואי שזה היה רק התקשורת ורק בתחום הקורונה המצב הרבה הרבה הרבה יותר חמור. הנה מ...
- נחנקתי כשהוא השווא את דה-סנטיס לשאשא-ביטון בסוף..חוץ מהמקף בשם אין שום דימיון בנ...
- רוב דבריו נכונים, אבל בכל זאת יש לו טעות מסוכנת אסור להעלים נתונים מהציבור. זה ח...
- צדיק בסדום וגם זה מעט מידי ומאוחר מידי
- גם תרנגול עיוור וגם שעון מקולקל וכו׳ וכו׳