מדיניות מפלה של רמ''י לטובת ערבים. משווקים קרקע במגזר בעשירית מחיר- עולם קטן
זה מייאש, מתסכל, מכעיס ומקומם, אך איש לא עושה דבר כדי לשנות את המצב: כך מאפשרת מדינת ישראל פערי מחירים בלתי נתפסים בין מחיר קרקע שיהודי מבקש לקנות למחירים המגוחכים בכפרים הערביים הסמוכים. יושב ראש 'הרוב היהודי' יגאל מלכה: "מדיניות ממוסדת שהיהודים לא צריכים לגור במרחב הכפרי"
יוסף ארנפלד- עולם קטן
תחת כותרות חגיגיות פרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בשבוע שעבר מכרז להקצאת 254 מגרשים לבנייה עצמית בשכונת שרונים שביישוב להבים, המיועדים לחיילי מילואים, ללוחמים, לנכי צה"ל ולבני המקום. המכרז מיועד לחיילי מילואים פעילים ולנכי צה"ל, קדימות ניתנת בו למי שאין בבעלותם נכס, והמילואימניקים זכאים להנחה של 18% במחיר הקרקע. לאחר הנחה מחיר הקרקע הוא 450,000-598,000 שקלים למגרש. לצד זה יש הוצאות פיתוח, שסכומן בין 618,000 למיליון שקלים למגרש. לכאורה מדובר במהלך מתבקש לאור מסירותם הגדולה של חיילי המילואים בשנתיים האחרונות. ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, אף אמר: "פרסום המכרז בלהבים הוא נדבך נוסף במדיניות הרשות להעדיף את מי שתורמים לחברה ולמדינה - החיילים המשרתים במילואים והנכים שנפגעו בשירות הביטחון הלאומי. אנו רואים חשיבות רבה לאפשר להם לבנות את ביתם בקהילה צומחת ולחזק את היישובים ברחבי הארץ". אבל הגינה לחוד ומציאות לחוד. כשמשווים בין מחירי הקרקעות ביישובים יהודיים למחיריהן ביישובים הערביים הסמוכים, עולות תהיות קשות ביותר בדבר אותן חגיגות. מעיון בחוברות המכרזים מתברר כי רמ"י משווקת קרקעות לבדווים מחורה הסמוכה במחירים מצחיקים: מגרש לשלוש יחידות דיור עולה 7,779 שקלים בלבד (כשמחלקים את הסכום לשלוש יש כאן הזדמנות נדירה לרכוש יחידת קרקע במחיר נדיר של 2,600 שקלים ליחידה). גם מחיר הפיתוח לאותה יחידת 213,000 שקלים, מתחלק לשלוש. למעשה מחיר שטח אדמה כולל פיתוח ביישוב הבדווי חורה מסתכם בפחות מ־75,000 שקלים ליחידה. כך גם ביישוב הבדווי תל שבע. מכרז רמ"י שפורסם שם אשתקד שחרר קרקע ל־75 יחידות דיור, וכל רוכש נדרש לשלם כ־3,500 שקלים או כ־7,000 שקלים למגרש שאפשר לבנות בו שתי יחידות דיור.
מחיר שטח אדמה כולל פיתוח ביישוב הבדווי חורה מסתכם בפחות מ־75,000 שקלים ליחידה. כך גם ביישוב הבדווי תל שבע
גם לפני כשלוש שנים שיווקה רמ"י ברהט, הצמודה ללהבים, מגרשיים ב־130,000 שקלים כולל פיתוח, בלי הנחה מיוחדת לחיילי מילואים או ליוצאי צבא. עשירית ממחיר הקרקעות בלהבים הסמוכה. אם חשקה נפשכם לזכות במחיר הנמוך ולקבל פיסת קרקע כמעט בחינם, כמו ערבים, תיאלצו לוותר על החלום לעבור לרהט ולפתוח במקום גרעין תורני. צמד המילים 'לבני המקום', שמופיע על הדף הראשי של כל מכרו ביישוב ערבי, ואינו מופיע במכרזים אחרים, מכריז דה פקטו: אין כניסה ליהודים. המצב האבסורדי אינו מוגבל לנגב אלא נפוץ גם בגליל. במועצה המקומית שעב שבגליל, שכל תושביה הם מוסלמים, נמכרו קרקעות במגרש דו משפחתי ב־36,000 שקלים ליחידה. למי שהתקציב שלהם מוגבל יותר, ומוכנים להתפשר על מגורים במגרש ארבעי משפחתי, המחיר צונח ל־22,000 שקלים ליחידת קרקע. כך גם במקרה של ואדי חמאם, יישוב ערבי ליד המושבה מגדל. המכרזים בשנת 2024 התחילו מ70,000 שקלים למגרש דו משפחתי, וכיוון שעלות הקרקע מתחלקת לשניים, מחזיר הקרקע לכל יחזירה הוא ב־30,000 שקלים. לעומת זאת במגדל, מרחק יריקה משם, אין מכרזים. ומכיוון שאין מכרזים ולא משחררים קרקעות, האפשרות היחידה היא לקנות בשוק החופשי במחיר שנע בין מיליון וחצי לקרקעות באזורים טובים פחות במושבה ל־2.5 מיליון שקלים באזורים שיש בהם נוף לכינרת.
הערבי חוגג, היהודי משועבד לשלושים שנה
רמ"י מוציאה למגזר הערבי באופן מערכתי מכרזים של מאות ואלפי יחידות קרקע במרחב הכפרי, במיוחד בגליל ובנגב. אך כשזה מניע לאישורים ליהודים, יש מעט מאוד, אם בכלל. לכן כל מכרז חדש ביישוב יהודי זוכה לכותרות חגיגיות. זה אומר שהכפרים הערביים מתרחבים בבנייה נמוכה ותופסים עוד ועוד קרקע. לעומת זאת היישובים היהודיים מזדקנים, והמחירים בהם עולים. כאמור, הפערים בין מחירים קרקעות ביישובים יהודיים למחיריהם ביישובים ערביים בלחי נתפסים ויכולים להגיע לפי 25 או פי שלושים. "הפועל היוצא מזה הוא שערבי במדינת ישראל יכול לקנות קרקע בלי להתחייב למשכנתה, בלי לשעבד את חייו לבנק. לעומת זאת היהודי נשלח לגור בעיר הגדולה: בשבויה, בצפת, בעפולה, בקופסת גפרורים של תשעים או 150 מטר, אבל הוא נאלץ לשעבר את חייו שלושים שנות משכנתה. זה יוצר באופן טבעי פערים כלכליים", מזדעק ינאל מלכה, יושב ראש הרוב היהודי" הילדים שלנו הולכים לצבא, נותנים במלחמה הזאת מאות ימי מילואים, וחוזרים לדירה שכורה או למשכנתה של שלושים שנה, עד שיהיו בני שישים פלוס. בו בזמן הערבי לא צריך לעשות את זה, הוא דילן על המשוכה הזאת, הוא זכה בלוטו. אנחנו, שהקמנו מדינה ליהודים, מוצאים את עצמנו משועבדים, ובזמן הזה הערבי מתקדם ומתפתח, ועוד מעט גם יעסיק אותנו בניקיון" לדבריו, הפערים האלה נמשכו לאורך השנים, אך בשנים האחרונות הם הולכים ומתגברים. "יש כאן מדיניות ממוסדת שהיהודים לא צריכים לגור במרחב הכפרי. בדף רשמי של רמ"י כתוב שהערבי באופן טבעי בתרבותו, קשור לקרקע, לחיים בחמולה ולמשפחתיות ולכן צריך לאפשר להם מרחב כפרי יותר. כנראה אנחנו היהודים לא קשורים למשפחה ולא קשורים לקרקע. אני לא יודע מי הטיפט שניסח את זה, אבל זה המצב, והוא מסביר את המדיניות". נקודה נוספת שמלכה מבקש להדגיש: ביישובים היהודיים, אלא אם כן מדובר בקיבוצים וביישובים קהילתיים עד 700 משפחות, שיש בהם ועדות קבלה הקרקעות פתוחות לכלל הציבור. "כלל הציבור כולל כולם: ערבים, יהודים, כולם נכנסים. ביישובים הערביים כתוב למעלה במכרז של מנהל מקרקעי ישראל: מיועד לבני המקום בלבד. בני המקום אומר בנים ממשיכים, תושבים. במילים פשוטות, אין כניסה ליהודים. ערבי יקנה במקום שלו בלי חשש שיהודי יוכל לנצל את הפרצת הזו ולקנות קרקע ב־80,000 שקל, במדינת היהודים אין כניסה ליהודים ביישובים רבים בצפון ובדרום".
למה שלא תהיה אחידות במחירים?
"קודם כול יגידו לך: יש יותר ביקוש. זו טענה מטופשת. ברור שכל אחד רוצה קרקע לבית פרטי, אבל לא יכול להיות שהפערים בין מקומות במרחק של חמש דקות זה מזה הם פי 25, פי שלושים, באותה מדינה, כשהבדלי האופי ברורים. למעשה מדינת ישראל מסבסדת עלויות פיתוח ביישובים ערביים במאות אלפי שקלים ליחידה. מאיפה משינים את התקציב לזה? לא מן הנמנע שמעמיסים את ההנחה שנותנים לערבי על רוכש הקרקע ביישוב היהודי, יש כאן מוודל שחייבים לתת עליו את הדעת".
מגלגלים אחריות
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה על הטענות העולות בכתבה: "רשות מקרקעי ישראל מועלת בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ובהתאם להחלטות ממשלת ישראל. בהתאם לחוק, הגורם הקובע את ערכי הקרקע הוא השמאי הממשלתי (במשרד המשפטים) וככל שעולות תהיות לגבי פערים במחירי הקרקעות יש להפנותן אליו. גם ביחס לשאלת בני המקום, רמ"י פועלת על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל. רמ"י הגדילה בשנים האחרונות את היצע הקרקעות בכל רחבי הארץ ופעלה נמרצות להורדת מחירי הדיור.
יגאל מלכה, 'הרוב היהודי': "ערבי במדינת ישראל יכול לקנות קרקע בלי להתחייב למשכנתה, בלי לשעבד את חייו לבנק"
לאחרונה הוציאה רמ"י אלפי מגרשים במחירים מוזלים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל בכל רחבי הארץ ובפרט בנגב ובגליל ברמ"י אף הפנו את תשומת ליבנו למכתב ששלח ניל בלולו, השמאי הממשלתי הראשי, לינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י, בדבר סבירות ערכי השווי למגרשיים צמודי קרקע ביישוב יובלים שבגוש משגב, אשד על פי החלטות השמאי הממשלתי עמד על יותר משני מיליון שקלים. משרת מילואים מיובלים ששירת במלחמת חרבות הברזל ישלם פי 55 מאנשי כוחות הביטחון בסאנור בעבור שווי הקרקע בניכוי פיתוח, מע"מ והנחות "השומות הנערכות מטעמי עבור משרדי הממשלה מבוצעות בהתאם לכללי השמאות המקובלים ובהתאם לתקינה השמאית, להנחיות כלליות ולקובץ קווים מנחים המסביר את פעולתו המקצועית נית של מער ערך השמאות הממשלתית", כתב בלולו, "לגופו של עניין ערכתי בקרה מקצועית לשומות שנערכו לאחרונה עבור מגרשים צמודי קרקע בישוב יובלים ומצאתי כי השווי שנקבע למגרש בשטח של כחצי דונם בסך של כ־2.1 מיליון שקלים כשהוא כולל מע"מ וכולל פיתוח (כ־1.5 מיליון שקלים ללא מע"מ וללא פיתוח) הינו בגבולות הסביר ומשקף את שווי השוק למועד הקובע. משכך, הוא יכול לשמש כבסיס לביצוע עסקה בפטור ממכרז. יודגש כי שווי זה מבוסס על עסקאות שווי שוק לבתים ולמגרשים בסביבה ומגלם, בין היתר, את מיקום הנכס, הסביבה, סוג הנכס, רמת הפיתוח ועוד". בלשכת השמאי הממשלתי הרץ ראשי במשרד המשפטים בחרו לגלגל את האחריות בחזרה אל רמ"י: "השמאי הממשלתי הראשי נושא באחריות לקביעת ערכי השווי עבור שומות המבוצעות על ידי משרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות, ובכללן רשות מקרקעי ישראל.
מבדיקה שנערכה על ידי השמאי הממשלתי עולה כי במכרזים האמורים ביישובים חורה ותל שבע ערכי הקרקע לא נקבעו על פי שומה, ולכן אין באפשרותנו להתייחס לערכים שנקבעו. לפרטים נוספים יש לפנות לרשות מקרקעי ישראל".
https://online.fliphtml5.com/ftkx/aoqr/#p=10
צריך להעיף אותם מפה.
השמאל במלוא הדרו....
טלי גוטליב....
איתמר בן גביר...
לטיפולכם הדחוף אודה