רוטר
10.10.2026
רוטר
בחזרה לפוליטיקה ואקטואליה

הבועה הישראלית (5): למה אייזנקוט אחראי לשביעי באוקטובר?

331
התראות
מוקדש ל-"גרפיטי", שאמרה שטבח שמחת תורה הוא יום חג בשבילי. הגעתי לרוטר בדיוק בשביל להצליח לכתוב בהיגיון ובטעם, כשהצד השני אומר לי שחגגתי כשתינוקות נרצחו בעוטף.

הבחירות לראשות הממשלה ב27.10 הן למעשה בין שני אנשים - מר בנימין נתניהו, והרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט. הרבה מדברים על אחריותו של נתניהו ל-7.10, לדעות שלא הקשיב להן וכן הלאה, אבל ברור לכל בר דעת שהאחריות המרכזית ל-7.10 היא של הצבא, שלא תפקד באותו יום מבחינה מבצעית. כלומר, אם נתניהו אשם במשהו, הרי שהוא אשם בכך שאינו מפקח כראוי על הצבא.
לא רבים יודעים, שמי שבנה את הצבא כך שייכשל למנוע את הטבח בעוטף הוא מי שמתמודד מולו - רא"ל מיל' אייזנקוט. הוא לא עשה זאת בזדון, או בכוונה - הוא פשוט היה מצביא כושל, שהוצבה בפניו דרישה להתייעלות תקציבית, והוא בחר בדרך הקלה ביותר - קיצוץ אך ורק במסגרות חסרות כל כוח פוליטי. מה שאייזנקוט לא ידע, הוא שאלה גם המסגרות החיוניות ביותר בצבא היבשה, שהוא גוף הצבא העיקרי.
כלומר - הבחירה היא בין מי שלא שמר על הצבא מלהרוס את עצמו, לבין מי שהרס את הצבא. אני חושב שהבחירה קלה מאוד.

ועדיין, אם אני טוען משהו, אני צריך לגבות את עצמי בעובדות. לכן הוגן לשאול,
למה אייזנקוט אחראי ל-7.10?


האמת היא, שאייזנקוט הוא לא אשם יחיד: קדמו לו אחרים רבים, ואחריו המשיכו אותו מצביאים כושלים שרק החריפו את התופעה. אבל אייזנקוט היה מיוחד באסון שהמיט על הצבא, בגלל שהיו לו שתי תכונות:
1. הוא החלטי עקשן - כלומר אם הוא מקבל החלטה, הוא הולך איתה עד הסוף;
2. הוא בור ועם הארץ וחסר חשיבה צבאית ואלמנטים בסיסיים של מצביאות. הוא לא יודע כלום בתורת המלחמה (ואת זה לומדים מתפקודו במלחמת לבנון השנייה - הוא היה בורג מרכזי והוא היה פשוט כישלון).

השילוב הזה, ביחד עם הנסיבות הכלכליות של 2015, הולידו אולטימטום של משרד האוצר לצבא - התייעלות. תקציב מערכת הביטחון שתופח משנה לשנה לא מפוקח, כספים מבוזבזים בצורה שערורייתית, והתקציבנים של משרד האוצר עשו מרד. האוצר רצה התייעלות בסכום של 50%, קמו כמה ועדות כדי לטפל בנושא, ואייזנקוט הצליח לצמצם את ההתייעלות ל-30% מתקציב הצבא. עד כאן - הכל טוב ויפה. אבל איפה לקצץ?

אחת ההמלצות המרכזיות הייתה ביטול פנסיית הגישור לאנשי קבע שאינם לוחמים. מדובר היה בצעד התייעלות שהיה מאפשר לצבא להתמודד עם מסגרת תקציב "רזה" הרבה יותר, מבלי להצטרך לפגוע במבצעיות. אייזנקוט, יחד עם שר הביטחון דאז יעלון, התנגדו בתוקף וכמעט שהדבר הגיע למשבר גלוי מול רה"מ ושר האוצר שלו. בדיווחים מאותה תקופה לא משתמעת לשתי פנים ההנחה שאם לא יהיה כאן ויתור מצד רה"מ והאוצר, יווצר משבר פוליטי עצום שיכול להוביל לבחירות (בגלל האופוזיציה, שחלקים גדולים ממנה צידדו באייזנקוט בוועדות, וחלקים מהקואליציה שצידדו בו גם הם). רה"מ ושר האוצר ירדו מהעץ מתוך פחד.

בסופו של דבר אייזנקוט הסכים לקיצוץ וקיבל יד חופשית לגמרי בבניין הכוח. תר"ש גדעון, כפי שהוא נקרא היום, היה **יוזמה שלו**, ואלה היו הדברים שבחר לבצע -
0. שינוי חמור ורע באסטרטגיית הלחימה בסד"ג גדולים - במקום התפיסה המסורתית של עדיפות מספרית, עדיפות איכותית במודיעין ובטכנולוגיה, ומעט כוחות יבשה בנקודות ההכרעה.
1. שחרור של 100,000 אנשי מילואים, והפסקת ההכשרות והאימונים התקופתיים עבורם.
2. סגירה של כוחות שריון ותותחנים בסדר גודל של 6 חטיבות (!), כולל הפסקת התחזוקה והיפטרות מציוד בימ"חים.
3. צמצום קידומים מדרגת רב־סרן ומעלה ושחרר נגדים וקצינים בלי אופק לעליה בדרגות, כלומר היפטרות משכבת הותיקים ברוב היחידות הצבאיות.
4. פיטורים רוחביים של אלפי אנשי קבע (!) כמעט רק בצבא היבשה, ללא אבחנה משמעותית.

ממשיכי דרכו של אייזנקוט המשיכו לפגוע במוכנות הצבא למלחמה, שהיא המשימה הכמעט יחידה של צה"ל, וחוללו שינויים גרועים נוספים בצבא, אבל לא באותה תנופה כמותו. אביב כוכבי, 2019–2023, הוביל את תר״ש ״תנופה״: סגירת חטיבת מרכבות הפלדה וגדודי שריון, אבל הגדיל את כמות טנקי המרכבה סימן-4. הרצי הלוי קיבל את המבנה הזה בינואר 2023 ולא פעל להגדיל את צבא היבשה לפני ה-7.10. הפעמים היחידות שבהן הרצי הלוי הגיע לכנסת עד ל-7.10 היו כדי לבקש תוספות לפנסיות תקציביות לקבוצות מסוימות של אנשי קבע שנטה להן חסד. הוא לא קיים כמעט דיונים על העלאת כשירות. בגבול נשאר הכוח הדק שנבנה מתוך הנחה שלא יתחוללו בו אירועים גדולים.

אפשר ממש להשוות בין הקיצוצים של אייזנקוט למחדלים בבוקר השביעי באוקטובר:
בגבול עזה נשאר סד"כ דק (כמה עשרות לוחמים לכל היותר) שנאלץ להתמודד עם 6,000 מחבלים בבת אחת, לכל אורך הגזרה. לא רק שהסד"כ הזה היה קטן, הוא גם לא היה מוכשר כמו שצריך, ולמעשה גם מי ש-"תפקד" באותו הבוקר לא תפקד היטב, כולל כוחות מיוחדים שחטפו פיק ברכיים בכניסה לקיבוצים ונשארו בחוץ בזמן שבפנים התחולל טבח באזרחים חסרי אונים בממ"דים (לא בהכרח אשמת הכוח, אשמת מי שלא הכין אותו לזה).
גם אם הייתה מתקבלת התרעה לא היה את מי להביא, מלבד הפקרת מוצבים בגזרות אחרות (וזה אגב דבר שקרה). אנשי מילואים שצומצמו עשור קודם לא נפרסים בדקות, וגם לא בשעות. טנקים שנשארו להחליד במחסנים וגדודים שנסגרו אינם מופיעים בן-רגע כי הגיעה ידיעת זהב. אפשר רק לשער מה קרה לחיל האוויר שכנראה הושפע ממחאת קפלן, אבל זה לא חשוב - חיה"א לא אמור להכריע בקרב, אלא לספק סיוע. העובדה שכולם שואלים איפה היה חיל האוויר היא תעודת עניות לצבא היבשה, שלא מסוגל להתמודד בעצמו עם שום משימה, משתי סיבות - (א) אין לו מספיק סד"כ ו-(ב) הסד"כ לא מוכשר לעשות כלום.

לסיכום
כל קיצוץ וצמצום שאייזנקוט ביצע בצבא (יחד עם ממשיכי דרכו) הוביל ישירות למחדלים ב-7.10. אייזנקוט ביצע את הטעויות הנ"ל לפני עשור והוא עומד מאחוריהן בגאווה, כלומר הוא אדם לא כשיר לטפל בשום נושא הנוגע לחיי-אדם. אם הוא יצליח הרבה בבחירות, לא תהיה ברירה אלא לתת לו תפקיד בכיר, והוא יהפוך להיות סוס-טרויאני שימשיך את הרס הצבא ויפגע בכשירותו להתעמת עם צבאות גדולים כמו טורקיה ומצרים. ב-27.10 אסור לתת יד לאיש שיצר את המצב הרע של הצבא בשביעי באוקטובר, וגם לא למי מבעלי בריתו.


נ.ב.
הטענה "אסור להצביע לאיש שלא פיקח על אייזנקוט" <=> "אין הבדל ביניהם", שזה כמובן לא נכון, כי אין אח ורע להרס הצבא ע"י אייזנקוט. הוא ממש חירב את צבא היבשה בצורה שקשה מאוד לתקן, גם אם מנסים.





3 תגובותמיון לפי
  • ביבי שחיזק את החמאס והתעלם מהרתעות והסתיר התרעות ומפיץ קונספירציות, ומתחמק מחקיר...
  • חשוב לי להסתייג ולהעיר (אם לא אמרתי) שגם לפני אייזנקוט היו כאלה שפגעו בצבא, והדו...