גסיסת הדמוקרטיה.בגץ והתחנה הצבאית מהפכנית
ביקורת מימין על פסק הדין בעניין גלי צה"ל מגדירה את האירוע כאחד מנקודות השפל ביחסים שבין הרשות השופטת לרשות המבצעת. בעיני המבקרים, מדובר בשילוב אינטרסים של שני גופים – בג"ץ והתקשורת הממוסדת – הפועלים יחד כדי לשמר את כוחם מפני ריבונותו של הבוחר.להלן ניתוח מורחב של הטענות המרכזיות מזווית זו:1. כשל המשילות: בג"ץ כרשות מבצעת-עלהביקורת המרכזית גורסת כי החלטה על סגירת גוף תקשורת צבאי היא החלטה ניהולית, תקציבית ומדינית מובהקת, המצויה בליבת סמכותה של הממשלה. גלי צה"ל אינה כלי תקשורת פרטי המוגן מפני סגירה שלטונית, אלא יחידה צבאית הממומנת מתקציב הביטחון וכספי המיסים.כאשר בג"ץ קובע כי הממשלה אינה רשאית לסגור יחידה שלה עצמה, הוא הופך את עצמו למנהל-על של המדינה ומפקיע מהדרג הנבחר את היכולת לנווט את תקציבי המדינה ומוסדותיה בהתאם למנדט שקיבל מהציבור
.2. האבסורד של "תחנת צבא" במדינה דמוקרטיתמימין מודגש לעיתים קרובות העיוות המבני שבקיומה של גלי צה"ל: אין עוד מדינה דמוקרטית מערבית שבה הצבא מפעיל תחנת רדיו אזרחית המדווחת על פוליטיקה, מראיינת פוליטיקאים ומבקרת את הממשלה ואת מפקדי הצבא עצמם.הדרישה לסגירת התחנה (או העברתה לבעלות אזרחית) נתפסת כמהלך דמוקרטי נכון שנועד לנתק את הצבא מהוויכוח הפוליטי הציבורי. המשך כפיית קיומה של התחנה על ידי בג"ץ נתפס כהנצחה של מודל אנכרוניסטי ומעוות
.3. הנתק התרבותי והאידיאולוגי מהעםהטענה היא שגלי צה"ל מייצגת לאורך עשרות שנים הגמוניה תרבותית ופוליטית צרה מאוד, שאינה משקפת את הגיוון, המסורת והערכים של רוב הציבור הישראלי, ובייחוד של המחנה הלאומי והשמרני.התחושה החריפה בימין היא שהתחנה מאמצת לעיתים קרובות קו לעומתי, "פרוגרסיבי" ואף כזה המגלה ביקורתיות יתר כלפי צה"ל עצמו והמדינה בעתות מלחמה, תוך מתן במה לעמדות קיצוניות. העובדה שהציבור נדרש לממן מכיסו גוף המבטא ערכים המנוגדים לתפיסת עולמו, נתפסת כעוול מתמשך.4. ברית האליטות לשמירת מוקדי הכוחבעיני המבקרים, החלטת בג"ץ להגן על גל"צ אינה נובעת מפרשנות משפטית טהורה, אלא מתוך רצון של מערכת המשפט להגן על "שומרי הסף" השותפים לאותה אידיאולוגיה.פסק הדין נתפס כחלק ממגמה רחבה יותר שבה בג"ץ משמש כמגן האחרון של האליטה הישנה: בכל פעם שהממשלה הנבחרת מנסה לבצע שינוי מבני במוקדי הכוח הציבוריים – בין אם במשפט, בתקשורת או בשירות הציבורי – מערכת המשפט מתערבת כדי לבלום את רצון הרוב ולשמר את המצב הקיים