רוטר
27.08.2026
רוטר
בחזרה לפוליטיקה ואקטואליה

אקטואליה: קִינַת הַפִּנּוּי וְהַבִּנּוּי - אֵיכָה הָפְכָה דִּירַת הַחֲלוֹמוֹת לְמִפְעַל הַמְתָּנוֹת

התראות

ערכתי לאחרונה בתאריך 22.07.26 בשעה 16:49 בברכה, AVNER


מִכְתָּב פָּתוּחַ מִדַּיָּר לְשֶׁעָבַר,

שֶׁנִּכְנַס לַפְּרוֹיֶקְט צָעִיר כְּבֶן שִׁבְעִים,
וְיָצָא מִמֶּנּוּ — בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם וְעוֹרְכֵי הַדִּין —
כִּמְעַט בֶּן שְׁמוֹנִים.**

אֵיכָה יָשַׁב הַבִּנְיָן בָּדָד,
רַבָּתִי דְּלָפִים,
הָיָה כְּאַלְמָנָה מִשִּׁפּוּצִים,
וְשָׂרָתִי בַּבִּיּוּב — לְמַס עוֹבֵר וָשָׁב.

בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה הַצַּנֶּרֶת,
וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחְיָהּ;
אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל קַבְּלָנֶיהָ,
כִּי כֻּלָּם הָיוּ עֲסוּקִים בְּחִשּׁוּבֵי הַשְּׁבָחָה.

וַאֲנִי, הַדַּיָּר הַתָּמִים,
קָרַבְתִּי אֶל הַיָּזָם בְּלֵב מָלֵא תִּקְוָה:
"בּוֹא נְחַדֵּשׁ אֶת הַבַּיִת,
נַגְבִּיהַּ קוֹמוֹת, נַרְחִיב מִרְפָּסוֹת,
וְיִהְיֶה רֶוַח לְךָ — וְנַחַת לָנוּ."

וַיֹּאמֶר הַיָּזָם:
"אַשְׁרֶיךָ, דַּיָּר נָבוֹן!
עוֹד מְעַט וְתֵשֵׁב בְּטִירָה,
מַעֲלִית תַּעֲלֶה לְפָנֶיךָ,
וְחָנָיָה תִפָּתַח לְרַגְלֶיךָ."

וָאֶשְׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה,
וְלֹא יָדַעְתִּי כִּי אֵצֶל יְזָמִים
"עוֹד מְעַט"
הוּא שִׁעוּר זְמַן שֶׁאֵינוֹ נִמְדָּד
לֹא בְּיָמִים, לֹא בְּחֳדָשִׁים,
וְאַף לֹא בִּשְׁנוֹת שְׁמִטָּה.

---

אֵיכָה נִמְשְׁכוּ הַיָּמִים

שָׁנָה רָדְפָה שָׁנָה,
וְחֹרֶף רָדַף אֶת הַטִּיחַ.

בַּקַּיִץ אָמְרוּ:
"אַחֲרֵי הַחַגִּים."

אַחֲרֵי הַחַגִּים אָמְרוּ:
"בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה."

בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה אָמְרוּ:
"עִם קַבָּלַת הָאִשּׁוּר."

וּכְשֶׁבָּא הָאִשּׁוּר,
חִכּוּ לְעוֹד אִשּׁוּר
שֶׁיְּאַשֵּׁר שֶׁהָאִשּׁוּר הָרִאשׁוֹן
אָכֵן מְאֻשָּׁר.

עֶשֶׂר שָׁנִים נָקְפוּ,
וְהַיָּזָם לֹא נָקַף אֶצְבַּע —
זוּלַת הָאֶצְבַּע שֶׁהֶרְאָה לָנוּ
הֵיכָן לַחְתֹּם.

וּבְכָל שָׁנָה הָיָה אוֹמֵר:
"הַפְּרוֹיֶקְט מִתְקַדֵּם."

וְאָכֵן הִתְקַדֵּם:
מִתִּיק יָרֹק לְתִיק כָּחֹל,
מִתִּיק כָּחֹל לְאָרוֹן אָפֹר,
וּמֵאָרוֹן אָפֹר
לְשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל עוֹרֵךְ דִּין נוֹסָף.

---


קִינָה עַל יִתְדוֹת הַקַּבְּלָן

בְּעוֹד אֲנַחְנוּ מַמְתִּינִים לַיְסוֹדוֹת,
הַיָּזָם כְּבָר נָטַע יְתֵדוֹת.

לֹא יְתֵדוֹת בַּקַּרְקַע,
אֶלָּא יְתֵדוֹת בַּוַּעַד.

אֶת אִישׁ שְׁלוֹמוֹ הוֹשִׁיב מִימִין,
אֶת מְקֹרָבוֹ הוֹשִׁיב מִשְּׂמֹאל,
וּבָאֶמְצַע הוֹשִׁיב רֹב,
רֹב כָּשֵׁר וּמְהֻדָּר,
רֹב שֶׁאֵינוֹ שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת
וְאֵינוֹ זוֹכֵר הַבְטָחוֹת.

וַיִּמְלֹךְ הַיָּזָם עַל הַבִּנְיָן,
וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיֹּאמַר לוֹ:
"מַה לְּךָ נִרְדָּם?"

כִּי אִם יָקוּם דַּיָּר וְיֹאמַר:
"הֲלֹא הִבְטַחְתָּ?"
מִיָּד יַעֲנֶה הַמַּחֲנֶה:
"אַל תְּעַכֵּב אֶת הַפְּרוֹיֶקְט!"

וְאִם יֹאמַר:
"אֲבָל זֹאת זְכוּתִי,"
יְכַנּוּהוּ סַרְבָן.

וְאִם יֹאמַר:
"אֵינֶנִּי מְסָרֵב, רַק מְבַקֵּשׁ
שֶׁתִּכְתְּבוּ אֶת אֲשֶׁר הִבְטַחְתֶּם,"
יֹאמְרוּ לוֹ:
"רְאֵה, בִּגְלָלְךָ הַזְּקֵנִים סוֹבְלִים."

וְהוּא הַזָּקֵן.

---


עַל הַבִּנְיָן שֶׁנַּעֲשָׂה גּ'וּרָה

אֵיכָה נֶחְשְׁכָה הַכְּנִיסָה,
נָפַל הַטִּיחַ בָּרְחוֹב.

אֵיכָה חָרְבוּ הַמַּעֲקוֹת,
וְהַמִּרְצֶפֶת אָמְרָה לַחֲבֶרְתָּהּ:
"נִפֹּלָה יַחְדָּו."

מִי יַשְׁקִיעַ בְּבַיִת
שֶׁבְּכָל רֶגַע עוֹמֵד לְהֵהָרֵס?

מִי יְתַקֵּן צִנּוֹר
שֶׁהַיָּזָם מַבְטִיחַ לְעָקְרוֹ
מִן הַיְסוֹד —
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם,
הָעִירִיָּה,
הַוַּעֲדָה הַמְּקוֹמִית,
הַוַּעֲדָה הַמְּחוֹזִית,
וְעוֹד שְׁלֹשָׁה נְסַפָּחִים?

וַיַּעַל הַבִּיּוּב עַל גְּדוֹתָיו,
וַיִּפְרֹץ מֵחֲדַר הָאֶשְׁפָּה,
וַיֹּאמֶר:
"גַּם אֲנִי דַּיָּר וָתִיק,
וְגַם לִי מַגִּיעָה דִּירָה חֲדָשָׁה."

וְהַגּ'וּרָה פָּשְׁטָה בַּחֲצֵר,
וְהָרֵיחַ עָלָה לַשָּׁמַיִם,
וְרַק לְאָזְנֵי הַיָּזָם
לֹא הִגִּיעַ הַדָּבָר.

כִּי חַלּוֹנוֹת מִשְׂרָדוֹ
הָיוּ אֲטוּמִים הֵיטֵב,
וּמִזּוּגוֹ פָּעַל כַּתִּקְנוֹ.

---


קִינַת הַוִּתּוּרִים

וָאֶתֵּן לוֹ מִדִּירָתִי,
וָאֶתֵּן לוֹ מִמִּרְפַּסְתִּי,
וָאֶתֵּן לוֹ מֵחֲנָיָתִי,
וָאֶתֵּן לוֹ מֵחֲלוֹמִי.

וּבְכָל פַּעַם שֶׁוִּתַּרְתִּי
אָמַרְתִּי בְּלִבִּי:
"עַכְשָׁו יֵצֵא לַדֶּרֶךְ."

וּבְכָל פַּעַם שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ
גִּלִּינוּ שֶׁיָּצָא
רַק לְהָבִיא עוֹד טֹפֶס.

הוּא רָאָה אֶת שֵׂיבָתִי
וְאָמַר בְּלִבּוֹ:
"הַזְּמַן פּוֹעֵל לְטוֹבָתִי."

כָּל קֶמֶט שֶׁנּוֹסַף בְּפָנַי
הָיָה לוֹ סְעִיף נוֹסָף בַּמַּשָּׂא וּמַתָּן.

כָּל מַקֵּל הֲלִיכָה שֶׁקָּנִיתִי
הָיָה לוֹ עוֹד אֲחוּז
בְּסִכּוּי שֶׁאֲוַתֵּר.

הוּא חִכָּה שֶׁאֶתְעַיֵּף,
שֶׁאֶשְׁכַּח,
שֶׁאֹמַר:
"נוּ, הָעִקָּר שֶׁיִּבְנוּ."

וְאָמַרְתִּי.

וְשׁוּב וִתַּרְתִּי.

וְשׁוּב הוּא לֹא מִהֵר.

---


וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ הַדַּחְפּוֹרִים

וַיְהִי מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים,
וְהִנֵּה דַּחְפּוֹר.

וַיֵּצֵא הַיָּזָם מִמִּשְׂרָדוֹ,
וְעַל פָּנָיו אוֹר גָּדוֹל,
כִּי הִגִּיעַ הַמּוֹעֵד
שֶׁבּוֹ הוּא מַתְחִיל לִבְנוֹת —
וְלִמְכֹּר.

וְאָז בָּאוּ בָנַי.

אֵלֶּה הַבָּנִים
שֶׁבִּתְחִלַּת הַפְּרוֹיֶקְט
עוֹד לֹא הָיוּ צְרִיכִים לְטַפֵּל בְּאָבִיהֶם,
וְעַתָּה הֵם בָּאוּ
עִם קְלָסָרִים,
עִם הוֹדָעוֹת,
עִם תַּרְשִׁימִים,
וְעִם הַמִּלָּה הַנּוֹרָאָה מִכֹּל:

**"בִּכְתָב."**

וַיֹּאמְרוּ:
"אֶת אֲשֶׁר הֻבְטַח לְאָבִינוּ —
נָא לַחְתֹּם."

וַיֶּחֱרַד הַיָּזָם חֲרָדָה גְדוֹלָה,
וַיֹּאמֶר:
"מַדּוּעַ אַתֶּם מַעֲלִים זֹאת
רַק עַכְשָׁו?"

וַיֹּאמְרוּ:
"כִּי רַק עַכְשָׁו
אַתָּה בֶּאֱמֶת עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ."

וַיָּקֻמוּ עוֹרְכֵי הַדִּין,
אִישׁ מִכִּסְאוֹ,
וַיִּשְׁלְפוּ סְעִיפִים
כְּחִצִּים מֵאַשְׁפָּה.

וַיַּעֲנוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ
בְּמִכְתָּבִים מְמֻסְפָּרִים.

וַיִּרְבּוּ הַטְּיוּטוֹת בְּיִשְׂרָאֵל,
וְהַחֲתִימוֹת — אֵינֶנָּה.

---


הַפְּגִישָׁה הַגְּדוֹלָה

וַנֵּשֶׁב יַחְדָּו:

אֲנִי,
הַדַּיָּר שֶׁהָיָה פַּעַם כִּמְעַט בֶּן שִׁבְעִים
וְעַכְשָׁו כִּמְעַט בֶּן שְׁמוֹנִים;

הַיָּזָם,
שֶׁהָיָה אָז בַּעַל חֶבְרָה
וְעַכְשָׁו בַּעַל חֶבְרָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר;

עוֹזְרוֹ,
שֶׁתַּפְקִידוֹ לְהַנִּיעַ בְּרֹאשׁוֹ
כְּשֶׁהַיָּזָם מְדַבֵּר;

וּמְפַקֵּחַ הַבְּנִיָּה,
שֶׁהִבִּיט בַּתִּקְרָה
כְּאִלּוּ כְּבָר מְחַפֵּשׂ בָּהּ סְדָקִים.

וְהַשִּׂיחָה הָיְתָה נִנּוֹחָה,
וְהַקָּפֶה הָיָה חַם,
וְהַבִּסְקְוִיט הָיָה יָבֵשׁ,
וּפִתְאוֹם פָּלְטָה פִּיו
אֶת מַה שֶּׁלִּבּוֹ שָׁמַר עֶשֶׂר שָׁנִים:

**"אִלּוּ יָדַעְתִּי שֶׁכָּךְ זֶה יִתְנַהֵל,
הָיִיתִי בּוֹנֶה - בינתיים - עוד בִּנְיָן אַחֵר,
וְאַתֶּם הֱיִיתֶם מַמְשִׁיכִים
לָגוּר עוד עשר שנים בַּגּ'וּרָה."**

וַיִּדֹּם הַחֶדֶר.

הַקָּפֶה הוֹסִיף לַעֲלוֹת אֵדִים,
הַבִּסְקְוִיט הוֹסִיף לִהְיוֹת יָבֵשׁ,
וְהַיָּזָם לֹא הֵנִיד עַפְעַף.

כִּי מַה הִיא גּ'וּרָה בְּעֵינֵי מִי
שֶׁאֵינוֹ גָּר בָּהּ?

מַה הֵם עֶשֶׂר חוֹרָפִים
בְּעֵינֵי מִי שֶׁגַּגּוֹ אֵינוֹ דּוֹלֵף?

מַה הֵן עֶשֶׂר שָׁנִים
בְּעֵינֵי מִי שֶׁהַזְּמַן מַשְׁבִּיחַ
אֶת קַרְקָעוֹ,
וּמַחְלִישׁ אֶת דַּיָּרָיו?

---


קִינָה עַל חֶזְיוֹן הַמְחֹקֵק

אוֹי לוֹ לַחֲזוֹן שֶׁנִּתַּן בְּיַד סוֹחֲרִים,
אוֹי לָהּ לַתַּקָּנָה שֶׁנִּכְנְסָה לְמַחְשְׁבוֹן.

הַמְחֹקֵק אָמַר:
"יִזְכֶּה הַדַּיָּר הַוָּתִיק
לְבַיִת חָדָשׁ לְעֵת זִקְנָתוֹ."

וְהַיָּזָם שָׁמַע:
"יִזְכֶּה הַמִּגְרָשׁ הַוָּתִיק
לְעוֹד שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה קוֹמוֹת."

הַמְחֹקֵק אָמַר:
"זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה אֵינוֹ חָסֵר."

וְהַיָּזָם אָמַר:
"זֶה נֶהֱנֶה,
וְזֶה — שֶׁיֹּאמַר תּוֹדָה."

הַמְחֹקֵק רָאָה שֻׁתָּפוּת,
הַיָּזָם רָאָה טַבְלַת אֶקְסֶל.

הַמְחֹקֵק רָאָה אָדָם זָקֵן
הָעוֹלֶה בְּמַעֲלִית חֲדָשָׁה.

הַיָּזָם רָאָה
שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה אָחוּזֵי רֶוַח גָּלְמִי,
לִפְנֵי מִמּוּן, מַס,
וּדְרִישׁוֹת מְיֻתָּרוֹת שֶׁל דַּיָּרִים.

---


אֵיכָה רָאָה דֶּרֶךְ חוֹר הַגְּרוּשׁ

אֵיכָה נִתְכַּוְּצָה עֵינוֹ
עַד שֶׁלֹּא רָאֲתָה דַּיָּר,
וְלֹא זָקֵן,
וְלֹא בַּיִת,
וְלֹא הַבְטָחָה.

רַק חוֹר רָאֲתָה —
וּבְתוֹךְ הַחוֹר גְּרוּשׁ,
וּמֵאֲחוֹרֵי הַגְּרוּשׁ
עוֹד גְּרוּשִׁים הַרְבֵּה,
עַד עֶשְׂרוֹת מִילְיוֹנִים.

הַדַּיָּר אָמַר:
"הִבְטַחְתָּ."

הַיָּזָם שָׁאַל:
"הֵיכָן זֶה כָּתוּב?"

הַדַּיָּר אָמַר:
"בַּפְּגִישָׁה."

הַיָּזָם אָמַר:
"פְּגִישׁוֹת אֵינָן נִרְשָׁמוֹת בַּטַּאבּוּ."

הַדַּיָּר אָמַר:
"לָחַצְנוּ יָד."

הַיָּזָם אָמַר:
"יָד אֵינָהּ חֲתִימָה."

הַדַּיָּר אָמַר:
"סָמַכְתִּי עָלֶיךָ."

וְהַיָּזָם לָחַשׁ לְעוֹרֵךְ דִּינוֹ:
"הֲיֵשׁ סְעִיף בַּחֹזֶה
הָאוֹסֵר עָלָיו לִסְמֹךְ?"

---


עַל הַדַּיָּר הַסַּרְבָן שֶׁהִסְכִּים לַכֹּל

מִי הוּא הַסַּרְבָן?

הַאִם זֶה שֶׁסֵּרֵב לִבְנוֹת עֶשֶׂר שָׁנִים,
אוֹ זֶה שֶׁסֵּרֵב לְוַתֵּר עַל הַמְּעַט שֶׁנִּשְׁאַר?

מִי הוּא הַמְעַכֵּב?

הַאִם זֶה שֶׁהִמְתִּין עָשׂוֹר בְּבִנְיָן מִתְפּוֹרֵר,
אוֹ זֶה שֶׁנִּדְרַשׁ שְׁבוּעַ לַחְתֹּם
עַל מַה שֶּׁאָמַר בְּפִיו?

מִי הוּא הַחַמְדָן?

הַאִם הַדַּיָּר שֶׁבִּקֵּשׁ מַה שֶּׁהֻבְטַח לוֹ,
אוֹ הָאִישׁ שֶׁבּוֹנֶה מֵאוֹת דִּירוֹת
וּמִתְמַרְמֵר עַל עוֹד מֶטֶר אֶחָד?

---


נַחֲמוּ, נַחֲמוּ דַּיָּרַי

נַחֲמוּ, נַחֲמוּ דַּיָּרַי,
יֹאמַר הַיָּזָם.

כִּי בְּעוֹד שָׁלֹשׁ שָׁנִים,
אוֹ אַרְבַּע,
אוֹ בְּכָפוּף לְכֹחַ עֶלְיוֹן,
מִלְחָמָה,
מַחְסוֹר בְּפוֹעֲלִים,
עִכּוּב בָּרַמְזוֹר,
וְכָל סִבָּה אַחֶרֶת
שֶׁאֵינָהּ בִּשְׁלִיטָתוֹ —

תִּקָּרֵא הַדִּירָה עַל שִׁמְכֶם.

אוּלַי אַף תִּמָּסֵר לָכֶם.

וְהַדַּיָּר הַזָּקֵן יֵשֵׁב בַּמִּרְפֶּסֶת,
יִבָּדֵל לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים,
וְיַבִּיט בַּנּוֹף הֶחָדָשׁ.

וְאִם יִשְׁאַל:
"לָמָּה לָקַח כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן?"

יֹאמְרוּ לוֹ:
"אַל תִּתְעַכֵּב עַל הֶעָבָר.
הָעִקָּר שֶׁיֵּשׁ לְךָ עַכְשָׁו
לוֹבִּי מְעֻצָּב."

---


סִיּוּם

עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכֶה —
וְגַם צוֹחֵק,
כִּי אִם לֹא אֶצְחַק
אֶצְטָרֵךְ לְשַׁלֵּם לְעוֹד עוֹרֵךְ דִּין.

עַל הַבַּיִת שֶׁנֶּהֱרַס,
עַל הַהַבְטָחוֹת שֶׁנִּבְנוּ בָּאֲוִיר,
עַל הַשָּׁנִים שֶׁנִּמְכְּרוּ בְּלִי מַעֲ"מ,
וְעַל הַגּ'וּרָה
שֶׁנַּעֲשְׂתָה טַעֲנָה מִשְׁפָּטִית.

וְאַתָּה, אֲדוֹנִי הַיָּזָם,
שֶׁאָמַרְתָּ בְּלִי לְהָנִיד עַפְעַף
שֶׁהָיִיתָ מַשְׁאִיר אוֹתָנוּ בַּגּ'וּרָה —

דַּע לְךָ:

הַגּ'וּרָה לֹא הָיְתָה רַק בַּבִּנְיָן.

כִּי בִּנְיָן יָשָׁן אֶפְשָׁר לַהֲרֹס,
צִנּוֹר סָתוּם אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ,
קִיר סָדוּק אֶפְשָׁר לְחַזֵּק,
וַאֲפִלּוּ בִּיּוּב שֶׁעָלָה עַל גְּדוֹתָיו
אֶפְשָׁר לִשְׁאֹב.

אֲבָל מִלָּה שֶׁיָּצְאָה מִפִּיו שֶׁל אָדָם
וְגִלְּתָה כֵּיצַד הוּא רוֹאֶה
אֶת הַזָּקֵן שֶׁמּוּלוֹ —

אֵין דַּחְפּוֹר שֶׁיּוּכַל לַהֲרֹס אוֹתָהּ,
וְאֵין טִיחַ שֶׁיּוּכַל לְכַסּוֹתָהּ.

עַל זֹאת דָּוֶה לִבֵּנוּ,
עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ:

שֶׁהַבַּיִת נִבְנָה חָדָשׁ,
אֲבָל הַיַּחַס —
נִשְׁאַר מְיֻשָּׁן.

**חֲדֵשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם —
אַךְ נָא, לֹא אֶת הַבִּנְיָן.**