חורך את הרשתות: יזם הייטק צרפתי מתנצל על האידיאולוגיות הצרפתיות שהובילו לקריסת המערב.
הפוסט הוויראלי נכתב בידי יוזר בשם בריוואל לה פוגאם, יזם טכנולוגיה צרפתי הנה תרגומו:
-
״אני רוצה להציע את התנצלותי, בשם הצרפתים, על כך שהבאנו לעולם את “התיאוריה הצרפתית” - אשר בתורה הולידה את המפלצת האידאולוגית הגרועה מכולן: ה"ווקיזם".
הענקנו לעולם את דקארט, פסקל, טוקוויל. ואז, מתוך ההריסות האינטלקטואליות שלאחר 1968, הענקנו גם את פוקו, דרידה ודלז. שלושה אנשים מבריקים, אשר עיצבו, באלגנטיות של שפתנו, את הנשק האידאולוגי שמשתק כיום את המערב.
צריך להבין מה הם עשו. פוקו לימד שאין אמת, שיש רק יחסי כוח המתחפשים לידע. שמדע, תבונה, צדק, הממסד הרפואי, בית הספר, הכלא, המיניות - הכול אינו אלא הצגה של שליטה ודיכוי. דרידה לימד שלטקסטים אין משמעות יציבה, שכל מסמן הוא חמקמק, שכל קריאה היא במידה מסוימת בגידה, שהמחבר מת - והקורא הוא הריבון. דלז לימד שעלינו להעדיף את השורש על פני העץ, את הנווד על פני איש הקבע, את התשוקה על פני החוק, את ההתהוות על פני הקיום, את השוני על פני הזהות.
בנפרד, אלו תזות שאפשר להתווכח עליהן. אך כשהן מתחברות, מיוצאות ומופצות - הן יוצרות מערכת. והמערכת הזאת היא רעל.
הנה מה שקרה: הטקסטים הללו, שבצרפת כמעט איש לא קרא, חצו את האוקיינוס האטלנטי. מחלקות באוניברסיטאות כמו ייל, ברקלי וקולומביה אימצו אותן בשנות ה-80. הן מצאו שם קרקע שלא הייתה קיימת אצלנו: הפוריטניות האמריקנית, רגשות האשם הגזעיים שלה, והאובססיה שלה לזהות. “התיאוריה הצרפתית” התחתנה עם המצע הזה - והילד שנולד מן האיחוד הזה נקרא ווקיזם.
ג׳ודית באטלר קראה את פוקו ופיתחה את רעיון ״המגדר הפרפורמטיבי״. אדוארד סעיד קרא את פוקו ועיצב את הפוסטקולוניאליזם האקדמי. קימברלי קרנשואו ירשה את המסגרת ופיתחה את רעיון ההצטלבויות (intersectionality). בכל שלב, המטריצה היא צרפתית: אין אמת - יש רק כוח; ולכן כל היררכיה חשודה, כל מוסד מדכא, כל נורמה היא אלימות, כל זהות היא הבניה ולכן ניתנת למשא ומתן, וכל רוב הוא אשם.
כך קרה ששלושה פילוסופים פריזאיים, שככל הנראה מעולם לא דמיינו את ההשלכות המעשיות של רעיונותיהם, סיפקו את מערכת ההפעלה לדור שלם של אקטיביסטים, בירוקרטים אוניברסיטאיים, מנהלי משאבי אנוש, עיתונאים ומחוקקים. כך הגענו לציוויליזציה שכבר אינה יודעת לומר אם אישה היא אישה, אם ההיסטוריה שלה עצמה ראויה להגנה, אם מצוינות קיימת, ואם ניתן להבחין בין אמת לדעה (ומרלין מעדכן מוסיף: אם טרור הוא רע או מוצדק).
זה גרוע - מסיבה פשוטה, וצריך לומר אותה בשלווה. ציוויליזציה נשענת על שלושה עמודי תווך: האמונה שקיימת אמת הנגישה לתבונה; האמונה שקיים טוב המובחן מן הרע; והאמונה שקיימת מורשת שיש להעביר הלאה. “התיאוריה הצרפתית” יצאה למסע של פיצוץ שלושתם. לא מתוך זדון - אלא מתוך משחק אינטלקטואלי, היקסמות מחשדנות, ושנאה לבורגנות שטיפחה אותם. אבל התוצאה ברורה: דור שלם למד לפרק - ומעולם לא למד לבנות. דור שלם יודע לחשוד - ואינו יודע עוד להעריץ. דור שלם רואה כוח בכל מקום - ויופי בשום מקום.
אני מתנצל, משום שלצרפתים יש אחריות מיוחדת. זו השפה שלנו, האוניברסיטאות שלנו, ההוצאות לאור שלנו, והיוקרה שלנו שהעניקו לניהיליזם הזה אריזה אופנתית ומעודנת. ללא הלגיטימציה של הסורבון ווינסן, הרעיונות הללו לעולם לא היו חוצים את האוקיינוס. ייצאנו ספק - כפי שאחרים מייצאים נשק.
מה שנבנה כעת, בעמק הסיליקון, במעבדות בינה מלאכותית, בסטארט־אפים, בסדנאות, ובכל מקום שבו אנשים עדיין יוצרים במקום לפרק - זו התשובה. ציוויליזציה נבנית מחדש על ידי בונים, לא על ידי פרשנים. על ידי אנשים שמאמינים שהאמת קיימת ושווה להקדיש לה את חייהם. על ידי מי שמאמצים היררכיה של היפה, האמיתי והטוב - ואינם מתביישים להעביר אותה הלאה.
אז סלחו לנו. ועכשיו - חזרה לעבודה.״
—
אשמח לשמוע את דעתכם. את דעתי אכתוב כאן בתגובות
מרלין מעדכן בטלגרם