שר הבריאות ברבע משרה כ''ץ, והבוס לבטח מקדישים הרבה זמן לטפל בבעיה
במחלקה הפסיכ' הסגורה לילדים מאושפזים בני 6-12 שכמעט אף אחד מהם לא יחלים - ובתור ממתינים כמאה נוספים: אנחנו לפני צונאמי של קריסה נפשית בילדים
האווירה בבית הפכה בלתי נסבלת בעקבות התפרצויות הזעם הפתאומיות של הבכורה בת השבע. במשך חודשים ארוכים ניסו ההורים להכיל ולהרגיע אותה - אבל ברגע שהניחה את שתי כפות ידיה על צווארה של אחותה הקטנה, עיניה חלולות וחסרות הבעה, הובנה המציאות: הילדה מסכנת את חיי אחיותיה וזקוקה לאשפוז פסיכיאטרי דחוף, בגיל שבע. את הסיפור שמענו מהאם עצמה, במחלקה הפסיכיאטרית הסגורה לילדים בבית החולים ספרא בשיבא - היחידה מסוגה בישראל הפועלת בתוך בית חולים כללי.
"חצי שנה להמתין לתור פנוי כשיש לי בבית ילדה בסיכון מיידי - זה לא הגיוני", מתארת האם. "החיים של כולנו הפכו גיהינום. ממשפחה חמודה הפכנו לבית שהוא סיר לחץ. כל הזמן היינו דרוכים מחשש שתתעורר באמצע הלילה עם התקף זעם ותפגע באחיות הקטנות שלה. בעלי פשוט הפסיק לישון והפך לשומר הלילה של הבית".
האם, בת 29, עלתה לישראל ובארץ הכירה את בעלה, שעלה אף הוא מאותה מדינה. "התחתנו ונולדו לנו ארבע בנות: הבכורה בת שבע, אחריה בת שש, בת ארבע והתינוקת, בת שמונה חודשים. הגדולה נולדה והתפתחה בצורה תקינה, וככל שגדלה אובחנו אצלה בעיות ריכוז. האלימות הגיעה בהמשך - התפרצויות זעם פתאומיות, בלי טריגר חיצוני. למשל כשהיא שיחקה או צפתה בטלוויזיה, ופתאום התפרצה ממנה רוח שיגעון ובשנייה הפכה את הבית - זרקה חפצים, בעטה, קרעה. תוך רגעים הבית נראה כמו אחרי סופת הוריקן. האחיות שלה פחדו ממנה. ברגעים האלה היא קיבלה אישיות אחרת".
במשך חצי שנה נדדו איתה ההורים הנואשים בין פסיכיאטרים - ואף פקדו את חדרו של רב המתמחה בהוצאת דיבוק. "מרוב ייאוש וחוסר אונים עשינו הכול. כשהייתה נרגעת היא זכרה את ההתקף והסבירה שזו לא היא, שהיא ילדה טובה - אלה הקולות בראש שלה שאומרים לה לפגוע".
להמשך הכתבה המטלטלת בנושא, במקור: https://www.ynet.co.il/health/article/hyb8kxpcbe
- 💔