רוטר
27.05.2026
רוטר
בחזרה לפוליטיקה ואקטואליה

מדינה יהודית ו''דמוקרטית איך בגץ רוקן את היהודית מתוכן

310
התראות
המושג "מנוגדת ליהדות" בהקשר של פסיקות בג"ץ הוא נושא למחלוקת ציבורית עזה. מבקרי בית המשפט מהציבור הדתי והשמרני טוענים כי חלק מהחלטותיו פוגעות בזהותה היהודית של המדינה ובהלכה, בעוד שתומכי בית המשפט רואים בהן הגנה על חופש הדת והשוויון

. [1, 2]

להלן תחומי המפתח שבהם נטען כי פסיקות בג"ץ עומדות בסתירה לערכי היהדות או להלכה:

1. שאלת "מיהו יהודי" והגיור

אחד ממוקדי החיכוך המרכזיים הוא ההכרה בזרמים שאינם אורתודוקסיים:

הכרה בגיור רפורמי וקונסרבטיבי: בג"ץ קבע כי יש להכיר בגיורים אלו שנערכו בישראל לצורך חוק השבות. מבקרים טוענים כי מדובר בביטול ההגדרה ההלכתית של "יהודי" לטובת הגדרה אזרחית-ליברלית.

רישום במרשם האוכלוסין: פסיקות שהורו למדינה לרשום כיהודים אנשים שהצהירו על יהדותם בתום לב, או שעברו גיור שאינו דרך הרבנות הממלכתית. [1, 2, 3, 4, 5]

2. לימוד תורה וגיוס בני ישיבות

פסיקות בג"ץ שביטלו את חוקי הפטור מגיוס (כמו חוק טל) או שהורו על עצירת תקציבים לישיבות עבור תלמידים שאינם מתגייסים, נתפסות בציבור החרדי כפגיעה ישירה בערך העליון של לימוד התורה. [1, 2]

3. התערבות במוסדות הדת וההלכה

בית המשפט נדרש לעיתים להכריע בסוגיות שרבנים רואים בהן תחום הלכתי טהור:

שירות נשים בצה"ל: בג"ץ דחה עתירות של חיילות שביקשו פטור מטעמי הכרה דתית במקרים מסוימים, וקבע שאין "סתירה אינהרנטית" בין השירות להלכה – קביעה שנתפסה כהתערבות פסקנית של שופטים בתכני ההלכה.

ייצוג נשים בגופים דתיים: פסיקות שחייבו שילוב נשים במועצות דתיות ובאסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים.

משמעת רבני עיר: הוראה להעמיד לדין משמעתי רבני עיר (כמו הרב שמואל אליהו) בשל התבטאויותיהם, דבר שנתפס כהגבלת חופש הדיבור של רבנים להביע עמדה תורנית. [1, 2, 3, 4, 5]

4. פרהסיה יהודית (שבת וכשרות)

מרכולים בשבת: פסיקות שאישרו פתיחת עסקים בשבת בערים מסוימות (כמו תל אביב) על סמך חוקי עזר עירוניים.

חמץ בבתי חולים: בג"ץ פסל הוראות שאסרו על הכנסת חמץ לבתי חולים בפסח, בנימוק של פגיעה בחופש הפרט ובזכויות החולים. [1, 2]

מה עומד בבסיס הטענות?

הביקורת אינה רק על פסק דין כזה או אחר, אלא על תפיסת עולם:

עליונות המשפט הליברלי: טענה שבג"ץ משליט את ערכי "הציבור הנאור" על המרחב הציבורי, תוך התעלמות מהמסורת ומהסטטוס-קוו ההיסטורי.

התעלמות מהלאום היהודי: מבקרים טוענים כי בג"ץ מעדיף זכויות פרט על פני האינטרס של שימור זהותה היהודית של המדינה (למשל בנושאי הגירה ואיחוד משפחות). [1, 2, 3]

מנגד, שופטי בג"ץ מדגישים לאורך השנים כי תפקידם אינו לפסוק הלכה, אלא להגן על זכויות אדם בתוך מדינה "יהודית ודמוקרטית", ולמנוע כפייה דתית שאינה מעוגנת בחוק מפורש של הכנסת. [1, 2]



Wikipedia

https://he.wikipedia.org

בג"ץ המרכז הרפורמי לדת ומדינה נגד שרת המשפטים - ויקיפדיה

בג"ץ המרכז הרפורמי לדת ומדינה נגד שרת המשפטים. פסק דין של בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק. שפה; טעינה... הורדת PDF; מעקב · עריכה. בג"ץ 7150/16 המרכ...



Wikipedia

https://he.wikipedia.org

קטגוריה:פסקי דין בענייני יחסי דת ומדינה בישראל - ויקיפדיה

בג"ץ בבלי נגד בית הדין הרבני הגדול · בג"ץ לזרוביץ נגד המפקח על המזונות · בג"ץ עמותת הפורום החילוני נגד שר הבריאות · בג"ץ פורז נגד להט · בג"ץ פלונית נגד · בג"ץ ב...



מרכז ליב"ה

https://libayehudit.org

האקטיביזם האנטי יהודי של בג"ץ - ליבה - מרכז ליב"ה

במכתב כותבים לראש הממשלה – "בית המשפט רואה את עצמו כסמכות העליונה בכל ענייני המדינה וגם בתחומים הנוגעים ללב ליבה של היהדות, הן בעניינים ציבוריים והן בתחומי הלכה...



הצגת הכול

3 תגובותמיון לפי
  • אגב אהרון ברק האשם העיקרי ובגין שהעלה אותו ומינה אותו שלא לדבר על נתניהו שנתן לה...
  • בג''צ מגן על האזרחים ומנע כפיה דתית בלי חוקית ובלתי חוקתית, שנכפתה בעקבות שוחד פ...