תודה על השיתוף, תמיד מעניין לשמוע את האיש הזה. אגב - תא''ל במיל'. וכדי לנסות למנ...
השלום לכם? - מעריב סופ''ש מאת אריה אלדד (קרפ''ר לשעבר)
צה"ל עבר בעשורים האחרונים תהליך של צמצום. סגירת מסגרות לוחמות. פחות טנקים ומטוסים . שחרור רבבות אנשי מילואים בגילאי הגיוס . פחות חטיבות לוחמות בסדיר ומילואים. קברניטי הביטחון שלנו האמינו כי אנו זקוקים רק ל"צבא קטן וחכם" ( מדן שומרון ועד אהוד ברק) או "קטן גמיש וקטלני" ( אביב כוכבי ) . לא למסות. התהליך הזה נבע לא רק מקיצוצים תקציביים אלא גם מאידיאולוגיה מופרכת. הם האמינו כי "תם עידן המלחמות הגדולות" בעקבות תורתו של פרנסיס פוקויאמה מהרווארד שטען כי תם עידן המאבקים האידיאולוגיים הגדולים והליברליזם ניצח. הוא חשב על הקומוניזם והיה עיוור לאסלם כדת לוחמת השואפת להשתלט על העולם ולאסלם אותו.
ואז הגיעה מלחמת רוסיה אוקראינה והמערב התפכח, והגיע 7 באוקטובר וגם אצלנו הבינו את האסון שהמיטו עלינו התיאוריות הללו. לפתע גילו כי צה"ל קטן מדי למשימותיו. הצבא הסדיר נשא בנטל אדיר. מאות אלפי אנשי מילואים שכמעט חשו מיותרים בעשור האחרון נקראו לשרת מאות ימי מילואים כי לא היה מי שיילחם. שישמור על הגבולות. שיגן על היישובים. והחרדים לא התגייסו.
הייתי בטוח כי הזעזוע של ה-7 באוקטובר יגיע גם לחברה החרדית. יבקע את קליפות ההסתגרות שלהם. שהם יתגייסו בהמוניהם כדי להגן על המדינה. אבל טעיתי. ההנהגות הרוחניות והפוליטיות של החרדים הפטירו כאשתקד: רק לימוד תורה חשוב. הצבא אינו רוצה חרדים. אין תנאי כשרות והפרדה מגדרית. הצבא רק רוצה לחלן את החרדים. להעביר אותם על דתם. נמות ולא נתגייס.
לא רק השתמטות פחדנית באצטלה דתית, לא רק קלון נצח במצחה של החברה החרדית שלא נחלצה לעזרה בעת צרה לאומית, אלא גם עמידה מנגד בזמן מלחמת מצווה שעליה נאמר "אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" ודוק : אפילו כלה. אלפי לוחמים נהרגו או נפצעו קשה ויצאו ממעגל הלחימה. לצה"ל חסרים 12000 לוחמים. ולכן אי אפשר ממש להבין את אלו שבחרו דווקא בשעה הזאת לעורר את הוויכוח הישן על שירות נשים לוחמות בצה"ל. למעלה מ-8000 כאלו משרתות היום. ב-7 באוקטובר הוכיחו את כושרן וגבורתן. הן כתבו באותיות של דם ואש את סיפור הלחימה המשותפת. למי איכפת אם הלוחמת יכולה לדלג בבוחן בר-אור מעל חומה שגובהה 180 או פחות מזה? חסרים לוחמים, אינכם מבינים? הן לא מחלישות את הצבא – הן לוחמות. ודווקא בהיעדרן צה"ל יהיה חלש יותר. זה כבר לא מאבק על זכויות נשים. זה מאבק על יכולתה של מדינת ישראל לקיים צבא בגודל הדרוש לה. ואם רוב החרדים משתמטים, והמילואים כבר כורעים תחת הנטל – עכשיו רוצה יינון מגל לוותר על שירות 8500 לוחמות? לפתע פתאום התחלפו התפקידים. פעם לפמיניסטיות לא היה איכפת מה הם צורכי הצבא והעיקר היה לקדם את האג'נדה החברתית שלהן, ועתה נטלו גברים מן הימין הלוחמני את התפקיד , ולהם לא איכפת כמה לוחמים חסרים בצה"ל כי "צבא זה אירוע של גברים"? ומגל ואחדים מחבריו בערוץ 14 מתנגדים לשירות צבאי של נשים בכלל, לא רק של לוחמות. "נשים לא צריכות להיות בצבא" הם אומרים. "הצבא לא צריך אותן". נו, באמת.
יש מתח, גם מתח מיני בשירות משותף של גברים ונשים, ודאי בסביבות דחוסות הכופות קרבה פיסית בין החיילים והחיילות. יש בוודאי קושי בשירות כזה ביחידות בהן משרתים בני הציונות הדתית, בייחוד החרד"לית. וביחידות החרדיות שאנו כל כך מייחלים שיקומו סוף סוף - שירות כזה אמור להימנע לחלוטין, אבל זה היה נכון תמיד. וכמעט תמיד ידעו הלוחמים והלוחמות לחיות במתח הזה ולשרת את העם והמדינה למרות המתח. האם היה מתח מיני בין דבורה הנביאה וברק בן אבינועם? התנ"ך אינו עוסק בכך אלא בעיקר : הצורך להציל את ישראל. במדרשים שונים כותבים חז"ל עליהם כי היו בעל ואשה. היה מתח? כנראה. אבל כך היה בניל"י ובאצ"ל ובלח"י ובפלמ"ח. כך היה בין לוחמי הגיטאות ובשורות הפרטיזנים היהודיים ביערות אירופה בימי ההשמדה. כך בצה"ל בשעות הקשות ביותר של המדינה. מתח? קושי? פגיעה תיאורטית ביכולת המבצעית? כל אלו טיעונים שהיו חייבים לעבור מן העולם אחרי ה-7 באוקטובר , בשנות המלחמה הקשה, נוכח הפערים הגדולים בשורות הלוחמים והשתמטות החרדים. איננו עוסקים עוד באפשרות תיאורטית שמא צוות מעורב של לוחמים ולוחמות לא יהיה מרוכז במשימה הקרבית שהוא נלחם בה על חייו וחיי המדינה. המתח תחת אש הוא אחר לחלוטין. איך דווקא בשעה הזו נזכרו בכירי ערוץ 14 לעסוק בשאלה הזו כאילו אינם מודעים למחסור ולצורך?
והיה באחרית הימים. כשנכרית את כל אויבינו וננוח תחת גפנינו ותאנותינו, או לחילופין כשבצה"ל ישרתו רבבות חרדים לוחמים - מוזמנים כל הללו, החרדים משילוב נשים לוחמות בצבא – לשוב ולעסוק בסוגיה. לעת שלום ובאין-אויב-חמוש-וחורש-רע על גבולנו – גם אני אהיה מוכן להעלות שוב את החשש משכיחות יתר של שברי מאמץ בעצמות נשים לוחמות. אבל עתה, נוכח המוטיבציה המופלאה של נשים להיות לוחמות, לשאת בנטל, וכשחסרים אלפי לוחמים בצה"ל – אני גונז שיקולים יחסיים של רפואה מונעת , של הכוח הפיסי ומאסת השריר – מול העובדה הניצחת : הן יכולות להיות לוחמות מצוינות. הן לחמו והוכיחו זאת לא במאמרים מלומדים אלא בשדה הקרב. היו שהקריבו את חייהן, את שלמות גופן, את בריאותן הנפשית למען המדינה. לא מתוך אג'נדה פמיניסטית אלא מתוך היענות לזעקות השבר, הקריאות לעזרה, מתוך המחויבות המוחלטת שלהן לעם ולמדינה. הן ראויות להיות לוחמות ואנו זקוקים להן.
https://www.facebook.com/share/p/15XuixSKjkP/