ואם יקבעו נורמות, אין סיכוי שמפעיל מכונת הרעל ומשפחתו ישמרו על הנורמות. הם ארגנו...
אריאל כהנא על התרחקות אנשים טובים מעיסוק פוליטי בגלל ההתנכלות לילדיהם
הילדים משלמים
האדם שמספק לטראמפ את ההסברים בדרך כלל הוא השר לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר. גם הוא היה השבוע בין אורחי ועידת MEAD השלישית בוושינגטון (ועליה מייד). ברור שהאיש מחשב לאחור את הימים שנותרו לו בחיים הציבוריים. מבחינתו, הוא היה עוזב לאלתר. כי לדרמר יש משהו משותף עם נפתלי בנט, וכן עם הרמטכ"ל אייל זמיר, האלוף יהודה פוקס, השרים עמיחי שיקלי, יצחק וסרלאוף, עידית סילמן וזאב אלקין, היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, חה"כ לשעבר ניר אורבך, רה"מ בנימין נתניהו, מתאם השבויים והנעדרים גל הירש, והזוגות גדעון וגאולה סער וגילה כנפי ובעלה יובל שטייניץ
מה מאחד בין כל אנשי הציבור האלה? כשהם היו ועודם מחוץ לבית רוב שעות היממה, הילדים שלהם - לעיתים ילדיהם הרכים - סבלו וסובלים סבל ממשי עקב הפגנות בוטות, צעקניות, רועשות, פרועות וכמעט אלימות. כפי שמראה הרשימה הלא מלאה הזו, אין פה הבדל בין שמאל לימין, או בין תומכי נתניהו למתנגדיו. הנורמה הפסולה, שבה ילדים משלמים על מעשי הוריהם, פשטה כבר בישראל בלי שום הבחנה בין הצדדים הפוליטיים. מתנגדי הממשלה הקודמת נקטו אותה בדיוק כמו מחליפיהם הנאבקים בממשלה הזו.
ימניים ודתיים מפחידים את הנשים והילדים בדיוק כמו שמאלנים וחילונים. התוצאה היא ילדים שלא הולכים לבית הספר, שמקיאים את נשמתם מרוב בהלה, שמרוב אימה לא נרדמים בלילות ושנמנעים לצאת מהבית. בגלל צנעת הפרט מנוע ממני לומר מה קרה למי ומתי.המצב הזה לא מתקבל על הדעת, ומדהים שהוא מתרחש דווקא בקרב העם היהודי שבפרשת השבוע הקודמת קרא "לא יומתו אבות על בנים, ובנים לא יומתו על אבות".
כל מי שיש בו לב אנושי, לא יכול להשלים עם מצב שבו ילדים משלמים את מחיר הפעילות הציבורית של הוריהם. דרך אגב, גם לשכניהם של אנשי הציבור נגרם סבל בל יתואר בגלל ההפגנות הקבועות והרועשות. מובן שבמדינה דמוקרטית חופש המחאה והבעת הדעה הם עיקרון הכרחי. אבל גם חיים נורמליים, של מי שחיים לצד נבחרי הציבור ונושאי התפקידים הבכירים מטעמו, הם דבר הכרחי. בין השאר, כי התופעה בלי ספק מרחיקה אנשים טובים - כמו דרמר - מהשירות הציבורי.
אנחנו מתלוננים על הרמה הנמוכה לעיתים של נבחרי הציבור שלנו, אולם כל אדם סביר ישאל את עצמו - למה לי לקפוץ לבריכה הציבורית, אם הילדים שלי הם אלה שישברו בה את הראש? משום שהתופעה הבעייתית מאפיינת את כל הצדדים הפוליטיים, רק פעולה משותפת של כל צידי המתרס יכולה לשים לה קץ. הדרך לעשות זאת היא יוזמת חקיקה משותפת של יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ (הליכוד), ומרכזת האופוזיציה, מירב בן ארי (יש עתיד), שתקבע נורמות מוסכמות והגיוניות להפגנות בסמיכות לבתים פרטיים של אנשי ציבור.
הדעת נותנת כי אפשר יהיה לערוך אותן במרחק כזה שלא יאיים על דרי הבית ושלא ישבש את חיי השכנים. כץ ובן ארי צריכים גם לקבוע בהסכם ג'נטלמני שאחרי הבחירות, תהיה אשר תהיה התוצאה שלהן, חקיקת החוק תימשך עד לפרסומו ברשומות. אולי מהלך כזה יסלול את הדרך לישראלים מוכשרים, כמו רון דרמר שיש לו דלת פתוחה אצל נשיא ארה"ב, לשאת בעול החיים הציבוריים. לך תסביר.
- הצעת חוק לטיפול בעניין: https://x.com/RanBaratz/status/1967181649298305360?t=_A2...
- נכון, נכון מאד. והדוגמה הכי בולטת : יאיר נתניהו. הוא סובל מפוסט-טראומה חמורה. יד...