דברים, פרק י''א פסוק כ''ד כׇּל־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בּ...
מה צריכה להיות הגישה של ישראל למדינת האויב לבנון?
אלא אם כן צבא לבנון יורה עלינו כמובן.
ולמה אני מציע את הגישה הזו?
פשוט מאוד:
אם כתוצאה מתקיפות אלו, חיזבאללה יחלש ושאר הלבנונים יקומו עליו, מה טוב.
אך אם הם יקומו רק כדי לתמוך בו ולעזור לו, אזי הבהרנו כבר מראש לעולם מי האויב מבחינתנו, ובכך יצרנו אליבי לתקיפות המתחייבות שלנו על צבא לבנון, שרובו אגב שיעי ושאר מטרות מדינתיות בלבנון.
ואני כותב "מתחייבות" על שום תרחיש של תמיכה של מדינת לבנון בחיזבאללה (ולו באי-פעולה כנגדו) אפילו בעת חולשתו.
ולכל מי שיתחיל לתת לי הרצאות על מצבה הסבוך של לבנון:
אם ארהב ושאר העולם נותנים נשק לצבא לבנון, ומתייחסים ללבנון כמדינה ריבונית, אז גם אנחנו צריכים להתייחס אליה ככזו, ולכל הפחות לצפות ממנה לקחת אחריות ולפעול מול מי שתוקף אותנו משטחה.
ואם תמשיך לא לפעול, אפילו כשחיזבאללה יהיו על הקרשים, אז חובה עלינו להחשיבה כתומכת במתקפות אלו, וחובה עלינו לתקוף אותה עד שתתפרק ותיכלה במלחמה פנימית, ואנו ניקח משטחה כפיצוי על כל מתקפותיה נגדנו מאז 48' (אלא אם כן הלבנונים, או הדוד העשיר שלהם, יכולים לתת לנו פיצוי במזומן).
כי אם (אפילו לדעת יהודים אצלנו) היהודים אינם זכאים לפיצוי כשפותחים נגדם במלחמה, מה תפיסה כזו אומרת על היהודים?
- חיזבללה ולבנון חד הם. בעת מלחמה יש להשמיד את תשתיות מדינת לבנון
- שתי מילים: זבנג וגמרנו
- נראה שהנחישות מול האויב הצפוני רק מתגברת. אני מקווה שצה"ל ניצל את הזמן כדי להקים...