רוטר
04.04.2025
רוטר
בחזרה ליש לי מה לומר

הוכרחתי להיות א-מגזרי

00
התראות
מאמר שפרסמתי אתמול (26.3) בבלוג שלי. בהחלט זעקה.

לאור המשבר הפנימי החריף הפוקד את החברה הישראלית בשנים האחרונות והולך ומתרחב, דרושים בדחיפות שינוי מבט וגישה. המגזריות והפלגנות בישראל הן ביטוי של היפוך יוצרות, וקולקטיביזם עיוור שמביא להכללה, לזלזול וביטול ה"אחר", לאבדן האחדות ולשכחת חשיבות האמת. הפתרון הוא מיקוד מחדש ביחס בין היחיד, העם, והקהילות שבו, וחזרה לתפישה חברתית לה קראנו כאן "א-מגזרית". אירועי השביעי באוקטובר 2023, ומה שאירע בעקבותיהם הדגימו "א-מגזריות" בפועל, משני כיוונים הפוכים אך נוקבים. על המחנאות המגזרית לחזור להיות משנית ל"עם" ממנו מקבלת את משמעותה מלכתחילה, ומשנית גם ליחידים המרכיבים את שניהם. חכמינו שבכל הדורות, ונסיוננו המר בשריפת סוגים שונים של אסמים במהלך הזמנים, קוראים לנו מעל דפי ההיסטוריה, "חדל"! מאמר שיש לו שיר.

אחד השירים שפרסמתי לאחרונה באתר זה ("א-מגזרי"), מנסה להביע את הכאב מהטעות ומהנזקים שנגרמים מההתכנסות המגזרית והפוליטית בישראל, שהובילה (בין יתר גורמים) למצב החברתי המקוטב והמשוסע בו אנו נמצאים מזה כמה וכמה שנים, ושנדמה שהולך ומקצין.


יסודו של השסע, נובע להכרתי מצורך עמוק שנמשך (ועדיין) מזה זמן רב, לבירור יסודותיה וזהותה של החברה היהודית בארץ בפרט, ושל עם ישראל ומדינת ישראל בכלל.


אין כוונתי במאמר זה לעסוק באיזשהו צד של בירור נושא כה רחב זה. אלא שלאור הקיטוב הנוראי בו נמצאת החברה הישראלית, שמאיים במידה רבה על עתידה, נראה שישנו כבר צורך דחוף יותר במעין שלב של טרום-בירור, אליו נקרא כאן.


המגזריות והפלגנות בישראל הן ביטוי של היפוך יוצרות, הן ברמת היחס ל"עם ישראל", והן בהתייחסות ל"אדם כאדם". עניין זה מתבטא בכך שבפועל, בשטח (גם אם לא בפיהם) נותנים אנשים קדימות ומעריכים הרבה יותר את "מגזרם" (או "קבוצתם הפוליטית") מאשר את "עמם" מחד, ואת האדם היחיד מאידך.


המגזר ו/או המחנה הפוליטי הפכו עיקר, ו"עם ישראל" (על כלל היחידים שבו), שקיומו רב השנים הוא השורש ממנו יונקים המגזרים והמחנות מלכתחילה, הפך לתפל. ובמילים אחרות, משמעות קיומם של כל מגזר או תת קבוצה, נובעים מהכרה קודמת בכך ש"עם ישראל" הוא מהות בעלת משמעות.


וברגע שהמיקוד הראשוני הפך מחנאי, החלה לצאת מן הכח אל הפועל מעין תרבות של סגירות מגזרית/פוליטית, ומחשבתית מתגוננת. זו מתבטאת בתורה בראיה צרה וחד ממדית, וגישה מבזה בדרך כלל, מכלילה, ובלתי מתחשבת, בהקשרם, ערכם, דעתם ומקומם של בני קבוצות אחרות.


השלב הבא של ההקצנה שאנו כבר בעיצומו, הוא חשדנות בסיסית, שטחיות, פחד והתעלמות מאמיתות וערכים חשובים הקיימים גם אצל ה"אחר" שהפך כיריב. התוצאה של כל זה היא עוינות מפלגת, שמסאבת, ובכך גם מפרקת אט אט את החברה הישראלית מבפנים.


מזווית נוספת, מְחַרְפוֹת כאמור הפַּלְגנוּת, ההכללה, וביטול האחר, את רוח ה"אדם-באשר-הוא-אדם" מחד, ואת הערך של כל יחיד מישראל מאידך (ומכל "מגזר" שלא יהיה). כל איש וכל אישה מישראל (ובישראל עסקינן כעת ולא ב"עולם"), הם עולם ומלואו של מעלות וערכים. וגם "רצופים" כלשונם המליצית של חז"ל- "מצוות כרימון"[1], יהיו מגזרם או "נטייתם הפוליטית" אשר יהיו. ההכללה וההסתגרות משכיחות בפועל עובדה זו, ואנשים מבוזים בקלות בלתי נסבלת, בלי מחשבה או שיקול דעת, ברגע ש"אובחנו" שאינם "בקבוצה שלי".


כאנטיתזה להכללה המגזרית ותוצאותיה שהם כדברי השיר "יסוד של צרה" (מסיבות שיתוארו עוד בהמשך), הבעתי עוד בשיר, שנטשתי (כבר לפני שנים) את המגזריות, ו"שהמגזר שלי הוא עם ישראל". השיר הוא קריאה לכל מי שירצה לשמוע, (ותזכורת תמידית גם לי) לשוב למהות, להפנים עיקר מתפל, ולחדול מלכרות את הגזע עליו מתקיימת חירותנו (חירות הפרט וחירותו המדינית של עם ישראל).


האם אפשרי בכלל להיות "א-מגזרי"?
אך האם ישנה בכלל משמעות למאן דהו להגדיר עצמו כ"יהודי (ו/או ישראלי) פשוט, שומר מצוות א-מגזרי", או לחלופין כ"יהודי (ו/או ישראלי) א-מגזרי"? או שמא זו בעצם אשליה מנותקת מהמציאות? האם "הגדרה עצמית" כזו שוללת לגמרי השתייכות לקבוצה כלשהי בעם?


מהי בכלל המשמעות של היות "א-מגזרי"? במה זה מתבטא? הרי לכאורה, ברגע שאדם חי בקהילה מסוימת דתית או חילונית, חרדית או מסורתית, חובש כיפה שחורה סרוגה או שקופה, או ללא כיפה לכתחילה, או ששולח את ילדיו למוסדות חינוך מ"סוג מסוים" ומשתמש בשירותי קהילה, הרי שנחשב בעיני הבריות על-כורחו כ"משויך" למגזר כזה או אחר. אז מה הכוונה כאן? והאם אפיון אדם אמור להיות מחנאי או מגזרי מלכתחילה?


הטענה שאטען להלן (וכמובן מובעת גם בשיר) היא שלא רק שניתן להיות "א-מגזרי", אלא שבמצב הביש שנוצר בישראל, ובסיבות שהובילו אליו, זו הפכה להיות קריאה חשובה, הכרחית, מציאותית ומוסרית. היפוך היוצרות שהזכרנו לעיל המתרחש כאן, ושיתואר עוד יותר להלן, הוא זה שמוביל לכך שאנו "כמו עדר עיוור דוהרים לשקיעה". ולכן, יש לחזור לתפישה רחבה יותר, שהיא למעשה עתיקת יומין, של "עַמִיוּת" ישראל.


חכמינו שבכל הדורות, ונסיוננו המר בשריפת סוגים שונים של אסמים במהלך הזמנים, קוראים לנו מעל דפי ההיסטוריה, "חדל"!


"א-מגזריות" קיימת בפועל ובעל כורחנו
אירועי השביעי באוקטובר 2023, ומה שאירע בעקבותיהם הדגימו "א-מגזריות" בפועל, משני כיוונים הפוכים אך נוקבים: מרצחי החמאס שחדרו לישראל רצחו שרפו וביצעו את שאר מעשי הזוועה, מבלי לשאול למגזר או להשתייכות פוליטית. כך גם אזרחי עזה שהתעללו בחטופינו. מבחינתם היינו קודם כל "יהודים ציונים רשעים וכובשים". גם הנאצים לפניהם, ולמעשה צוררינו שבכל הדורות, לא דקדקו בדעותיו או (החל בתקופה מסוימת בעידן המודרני) ב"מגזרו" של יהודי כלשהו, ולא בכדי. מספיק היה להם, לאותם צוררים, שקורבנותיהם מאבות אבותינו היו מזרע ישראל.


מצד נוסף, החיילים שיצאו להילחם בשנה וחצי האחרונות, ולמעשה בכל מלחמות ישראל, העידו פעם אחר פעם כיצד נפלו כל המחיצות המגזריות אל מול האויב המתועב ואל מול הסכנה. כך גם הדגים בפועל כל מי שרץ מכל קצוות הארץ וחלקי החברה להציל נפש, לחבוש פצע או לעצור בגופו את המרצחים באותו יום מר ונמהר ב7 באוקטובר.


עוד דוגמא מני רבות היא, שכשנשב עוד מספר שבועות לסדר הפסח אל מול ההגדה, ונספר ונחגוג את יום הולדתו של עמנו ואת יציאתו לחירות אי אז בימי קדם, לא נחגוג את יום ההולדת של המגזר הזה או האחר, או של "המפלגה המפלגת", אלא את יום היווסדו של עם ישראל. מספר שבועות לאחר מכן ייחגג ברוב חוצות גם היוסדה ה"א-מגזרי" של מדינת ישראל המודרנית, שנחגג בשעתו על ידי רוב מוחלט מתושבי הארץ היהודים, כולל רובם המכריע של הדתיים האדוקים דאז.


כל אלה מדגימים בכך את היבט האחדות ואת קדימותו היסודית של מצב ה"א-מגזריות" בפועל שבו עוסק גם השיר. למרות זאת, וכפי שפתחנו, אט אט התהפכו היוצרות, וכעת רבים יותר מדי מגדירים עצמם קודם כל ביחס לקבוצת הייחוס המגזרית או הפוליטית שלהם, שמקבלת "בפועל", גם אם לא "במילים" קדימות וחשיבות רבים יותר מאשר בני העם האחרים.


קולקטיביזם עיוור פשה בכל מגזר כלפי "עצמו", וכלפי מגזרים אחרים וכלפי יחידים "שאינם חלק מהקבוצה שלנו". אינסוף המלחמות הפנימיות המגזריות והפוליטיות, וההתחפרויות המגזריות ("לפיד מדליקים חַרֶדֵי כל מגזר", "כל מגזר בשלו רק אצלו השכינה") ממשיכים ומעמיקים את השסע החברתי.


מצב זה מחייב מעין "אתחול מחדש".

למאמר המלא: https://www.roadtoliberty.org/post/%D7%94%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%97%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%99

לשיר א-מגזרי: https://www.roadtoliberty.org/post/%D7%90-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%99

[link:https://www.roadtoliberty.org/post/%D7%94%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%97%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%99|הוכרחתי להיות א-מגזרי- המאמר המלא ]