מזל, גורל, ישועת השם, שכל, תחבולה וכיוצא בזה. תצטרכו להודות שיש משהו מיוחד בהתנהלות של עם ישראל.
מגילת אסתר היא כאן ועכשיו וכל הזמן. ואנחנו עוד בשלב ה'אסתר' שלה. ההסתרה של הנהגה תכליתית בעולם. לקראת תכלית ומטרה עליונה.
רוב העולם, גם האמוני המונותאיסטי, לא מאמין באותן נבואות של ישועה וגאולה לישראל.
הכי קרובים אלינו בזה הם הנוצרים האוונגליסטים וגם זה רק, מתוך שבעיניהם זה יוביל להתגשמות הנבואות שלהם, לנצחון האמונה שלהם ולמשיח שלהם.
וההתנהלות שלנו? על הפנים.
פאדיחות מכאן ועד הודעה חדשה.
אשמנו, בגדנו, העוינו, פשענו, העתקנו, חיקינו, כפרנו ושיחקנו אותה עוצמתיים וחזקים כשלא היינו באמת כאלה.
היה הגיוני שההיסטוריה תרמוס אותנו כמו ג'וק קטן. והתמיהה הגדולה אצל כל העולם ואשתו היא:
איך לא קרה מה שמזמן היה צריך היה לקרות?
איך כזה עם קיקיוני ומפולג שורד וגם מתאחד להקים לו מדינה?
זהו ה'אסתר' ואילו ה'מגילה' שמגלה לנו הנהגה נסתרת מובילה אותנו אט אט בדרכים עקלקלות אל הקתרזיס.
זה יהיה דומה לעונג ולשמחה של מישהו שמגלה מה גרם לו לטחורים כל השנים ומה מרפא אותם ומי מרפא אותם ומה צריך לעשות בשביל זה וכמה צריך לשלם. ואז הוא עושה מה שצריך ומתרפא ברפואה שלמה.
אז השמחה שלנו תהיה דומה - אבל הרבה יותר גדולה...
כל התחפושות של המציאות מסתירות בתוכן שמחה אדירה.