++
מה עשו היהודים בנאצים של 2023
מי יותר ומי פחות.
אך כולנו בני אותה תקופה היסטורית,
טבחו אותנו, והרגו לנו את הנשמה.
בינינו? אין לנו ברירות,
חייבים להלחם על הבית.
אנחנו יכולים להחליט מה יהיה כאן בעוד 20 שנה,
ואני לא מתכוון לאופיה של המדינה אלא על עצם קיומה בכלל, כן או לא.
ובדיוק מהסיבות הללו,
בזמן הזה, אסור לנו להתפלג.
תמיד אפשר (חלילה) להתפלג.
להתחשבן, לכעוס ולשנוא (חלילה),
לא עכשיו.
תזכרו שטבחו אותנו למוות וזה לא עניין אותם מי ימין ומי שמאל, מי מחריב את הדמוקרטיה ומי בעדה, תזכרו שרצחו אותנו בגלל שאנחנו יהודים, ואם הם היו יכולים, היו רוצחים אותנו אחד אחד במיתות משונות,
אין לנו שום פרבילגיה לריב בינינו, על שום עקרון כי החיים קודמים לכל.
השיח הזה בדיונים עולה מידי פעם,
ואפשר לומר שהוא משקף את שיח השנאה ברמה הציבורית.
אנחנו חייבים להזכיר לעצמנו מה עשו לנו ב-7/10.
ולהתעסק רק ב-איך מונעים את הדבר הזה מכאן ולהבא , ולקבל החלטות קשות אמיצות ומסוכנות גם יחד,
החלטות עם השלכות ישירות על הבית.
הילדים שלנו, האבות שלנו, האחים שלנו, השכנים שלנו, יקירינו, הם אלו שנמצאים בגבולות ומתעופפים בשמיים,לפעמים בין חיים למוות,
לפעמים בין קור, וחום, מתעגעגים הביתה,
דואגים לבני משפחתם,
עצרו את החיים שלהם ועלו על מדים,
הדלק היחידי עבורם היא האחדות,
אסור לתת שמשהו כאן יתקרר,
גם אם ישנה תגובה מעצבנת, מימין או משמאל,
אפשר לנשום לפני שמדרדרים את השיח,
לנסות להגיב בנועם, פחות בהתנשאות,
פחות בתקיפות, מותר גם לנשוך אצבע ולא להגיב.
להבין שהויכוח/דיאלוג/מלחמה בינינו חייבת להתנהל כמו אחים,
אבל לא סתם אחים,
אלא כמו אחים שנלחמים על הבית והחיים שלהם, ועל הנשים שלהם,
על המשך המושג הזה שנקרא מדינת ישראל,
שאין להם פריבילגיה להתווכח על כלום ושום דבר,
אלא רק לנצח את הנאצים החדשים.
הטבח הזה נתן לכל יהודי בארץ ובעולם כאפה שתעיר אותו מהחלום שהוא חי בו,
ואם לא,
אותו אחד צריך לשאול את עצמו שאלות קשות.
אנחנו במבחן ראשון ואולי אפילו קיומי על חייה של מדינת ישראל.
חייבים את רוח האחדות,
בלעדיה לא נשאר כאן להרבה זמן
ורק איתה ננצח ונכניע בגאון את הנאצים של 2023