בקשה לדיון דחוף שהגיש עו''ד ויסולי... בבקשה יש פירוט על העינויים
הועבר בתאריך 30.12.15 בשעה 10:29 מפורום חדשות על-ידי סולמית, (מפקח)
1:20 ערכתי להשמיט מספר פרטים שייתכן שלא מותרים לפרסום.לא ראיתי את זה כאן היום, ויש פירוט מעבר לדברים שראיתי עד היום. באם יש מי שיודע מה יצא מזה - נא לעדכן.
בבית המשפט לנוער
בחיפה
בעניין שבין :
א.א.
קטין במעצר בבית מעצר ...
באמצעות ב"כ עו"ד אביעד ויסולי
....
להלן: המבקש
נ ג ד
מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז חיפה – פלילי
רח' פל ים 15 א חיפה
טל': 04-8633904 04-8633888
פקס: 04-8633919
להלן: המשיבה
בקשה דחופה ביותר לצו הפסקת עינויים ומניעת הטרדה מאיימת
1. ביהמ"ש הנכבד מתבקש להוציא מלפניו צו דחוף ביותר להפסקת עינויי המבקש בידי חוקריו מהשב"כ ולהפסקת הטרדה מאיימת מצידם כנגד המבקש.
2. המבקש הינו קטין בן 17, רזה ושברירי. הוא עצור מזה כארבעה שבועות ונחקר במתקן השב"כ הצמוד לבית המעצר "קישון".
3. במסגרת חקירתו, עינו אותו המכונים .... עינויים אלה כללו:
א. 10 – 15 סטירות חזקות.
ב. החוקרים הושיבו את המבקש על כסא נמוך ללא משענת כשהוא אזוק לכסא ברגליו המכופפות לאחור מתחת לכסא. החוקרים כיפפו בכוח את גבו של המבקש לאחור עד שראשו נגע ברצפה ובגבו נוצרה "קשת הפוכה", והחזיקו כך את המבקש לפרקי זמן של 10 דקות, לאורך לילה שלם. כאבי המבקש היו ללא נשוא. כדי להפסיק את העינויים, היה על המבקש להודות בפשעים שהכתיבו לו החוקרים (ואשר לא היה לו כל קשר אליהם).
ג. המבקש הושב על כסא אזוק ברגליו וידיו אזוקות לאחור. החוקרים הרימו את ידיו של המבקש לאחור עד שאלה יצרו זווית של 90 מעלות עם גבו, וכך הפסיקו את זרימת הדם לידיו. המבקש חש רדימות וקור מקפיא בידיו, עקב הפסקת זרימת הדם. או אז, חשמלו חוקריו של המבקש את ידיו של המבקש והוא חש שידיו שורפות בכאבי תופת. המבקש הועף לרצפה כתוצאה מהשוק החשמלי.
ד. כשהמבקש היה אזוק בידיו, החוקרים הנ"ל היכו אותו באגרופים בכתפיים, בצלעות, ובעטו ברגליו ובחזהו.
ה. המבקש נחקר לילות שלמים, ללא הפסקה וללא שינה, כשהוא אזוק בידיו ורגליו לכסא.
ו. המבקש נדרש להסכים לבדיקת פוליגרף באיום כי אם לא יסכים יחודשו העינויים. הוא כמובן "הסכים" וזה היה הלילה היחידי שישן באותו פרק זמן ללא עינויים.
ז. חוקריו של המבקש מאיימים עליו ללא הפסקה. חלק מהאיומים הם של חוקרים המתחזים לעבריינים ומוכנסים לתאו של המבקש ומאיימים לפגוע בגופו או בחייו של המבקש, באם לא ישתף עימם פעולה ויתוודה על כל פשעיו.
4. כתוצאה מהעינויים שעבר, ניסה המבקש לשים קץ לחייו. המבקש אף ביקש משופט שבפניו הופיע (ללא עו"ד) כי ייתן לו גלולות רעל כדי שימות ולא יחזיר אותו לעינויים. המבקש היה מוכן להודות בכל פשע בעולם כדי להפסיק את העינויים הכואבים.
5. המבקש נעצר ביום 25.11.15. מעצריו והליכים משפטיים שונים לגביו התקיימו בבתי משפט רבים ברחבי הארץ, ובכלל זה בבית משפט השלום בחיפה. המבקש היה מנוע מלראות עו"ד עד לתקופה המקסימלית המותרת בחוק בת 21 יום. עינוייו של המבקש הנ"ל התגברו מאד בעשרת הימים האחרונים.
6. בית המשפט העליון קבע ב- בג"ץ 4054/95,5100/94 - הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל . פ"ד נג(4), 817 ,עמ' 835-836 כדלקמן:
"ראשית, חקירה סבירה היא חקירה ללא עינויים, ללא יחס אכזרי או בלתי אנושי כלפי הנחקר, וללא יחס משפיל כלפיו. חל איסור על שימוש "באמצעים ברוטליים ובלתי אנושיים" במהלך החקירה (ד"נ 3081/91 קוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד מה (441 (4, 446). כבוד האדם הוא גם כבודו של האדם הנתון לחקירה (השוו בג"ץ 355/59 קטלן נ' שירות בתי הסוהר, פ"ד לד(298 ,293 (3; ע"א 4463/94 גולן נ' שירות בתי הסוהר, פ"ד נ(136 (4); ... אכן, אלימות כלפי גופו או נפשו של הנחקר אינה מהווה אמצעי סביר בחקירה. שימוש באלימות בחקירה עשוי להטיל על החוקר אחריות פלילית ומשמעתית (ראו למשל סעיף 277 לחוק העונשין: "לחץ של עובד הציבור"); ביין, שם, עמ' 134 ,130; ע"פ 64/86 אשש נ' מדינת ישראל (לא פורסם)); שנית, חקירה סבירה עלולה לגרום לחוסר נוחות; תוצאתה עלולה להיות חוסר שינה מספיקה; תנאי עריכתה עשויים להיות בלתי נעימים. אכן, ניתן לקיים חקירה יעילה גם בלא אלימות; מותר להזקק, במסגרת הדין, לתחבולות מסויימות ולפעולות מתוחכמות, המשמשות כבר כיום את החוקרים (במשטרה ובשב"כ); חקירות כאלה - המותרות במתוקנות שבאומות - יכולות להיות יעילות ולהשיג את מטרתן. בסופו של דבר, חוקיות החקירה נגזרת מתכליתה הראויה ומאמצעיה המידתיים. כך, למשל, מניעת שינה לתקופה ארוכה, או מניעת שינה בלילה בלא שצורכי החקירה יחייבו זאת, הוא שימוש באמצעי חקירה מעבר למידה הדרושה."
7. המבקש אינו "פצצה מתקתקת". הוא אינו "פצצה" משום סוג. הוא אינו מסכן איש. הוא בקושי חי. אין ספק שנגרם לו נזק נפשי כבד.
8. באם ביהמ"ש יסרב או יעכב את מתן הצו המבוקש להפסקת העינויים וההתעללות בו ולמניעת הטרדה מאיימת עליו בדחיפות הראויה, עלולים חייו, גופו, נפשו ובריאותו לעמוד בסכנה ממשית.
9. העינויים שעבר המבקש הם עבירות פליליות חמורות של חוקריו, אשר התעללו בקטין כבול וחסר ישע. על מערכת אכיפת החוק להעמיד את חוקריו של המבקש לדין פלילי ולשלוח אותם מאחורי סורג ובריח (אף מבלי לענות אותם).
10. גם אם חוקריו של המבקש יטענו כי הם קיבלו הוראה לענות את המבקש, הרי מדובר בהוראה בלתי חוקית בעליל שחובה עליהם לסרב לה. בהקשר זה נפסק ב-בג"ץ 4668/01 - ח"כ יוסי שריד ואח' נ' ראש הממשלה ואח' תק-על 2001(4), 861 ,עמ' 869 כדלקמן:
"פקודתו של ראש השב"כ הייתה, על פניה, בלתי-חוקית בעליל, ואסור היה ליתום לציית לה. יתום כזכור טען, כי בזמן המעשה לא היה מודע לכך שעל הפקודה שניתנה לו מתנוסס "דגל שחור". לטענה זו אין בעיניי כל משקל. "הדגל השחור" - מושג שהוטבע על-ידי השופט בנימין הלוי בפסק-דינו בפרשת כפר-קאסם - אינו אלא ביטוי מטאפורי לסימני ההיכר של פקודה שהיא בלתי-חוקית בעליל. כשסימני היכר אלה מתקיימים בפקודה כלשהי, ניתן להניח כי שום חייל רגיל אינו עלול לשגות בדבר היותה של הפקודה בלתי-חוקית בעליל ובדבר האיסור החל עליו לציית לה. כדבריו הזכורים היטב של השופט הלוי:
סימן היכרה של פקודה "בלתי חוקית בעליל" - מן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה הנתונה, ככתובת אזהרה האומרת: "אסור!". לא אי חוקיות פורמלית, נסתרת או נסתרת למחצה, לא אי חוקיות המתגלה רק לעיני חכמי משפט חשובה כאן, אלא: הפרת חוק גלויה ומובהקת, אי חוקיות ודאית והכרחית המופיעה על פני הפקודה עצמה, אופי פלילי ברור של הפקודה או של המעשים שהפקודה מצווה לעשותם, אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת - זוהי מידת אי החוקיות הדרושה כדי לבטל את חובת הציות של חייל ולהטיל עליו את האחריות הפלילית למעשיו (ביד"צ מר/3/57 תובע צבאי נ' רס"ן מלינקי ואח', פס"מ יז 90, בעמ' 214-213). "
11. נראה כי חוקריו של המבקש מקפידים לעבור ולהפר באורח בוטה כל סעיף בחוק ובפסיקה הנוגע לחקירות חשודים בגירים, קל וחומר קטינים. מידת הרשעות, האטימות והזדון הנדרשות לענות קטין כמתואר לעיל הן בלתי ניתנות לתפיסה בכל מדינה, קל וחומר במדינה המכנה את עצמה "דמוקרטית".
12. ברור מאליו כי אין כל ערך משפטי לחקירת המבקש בעינויים. האם אדם סביר יקבל הודאה שנגבתה מהמבקש לאחר סדרות העינויים שעבר?
13. ביהמ"ש הנכבד מתבקש לזמן דיון דחוף ביותר בבקשה, ולזמן לדיון את המבקש וכן את חוקרי השב"כ המכונים נצר, ויליאם, מיגל, סטיבן ויורי, אשר חקרו את המבקש בעינוים, ויעידו על העינויים המיוחסים להם.
14. תשומת לבו של בית המשפט לסעיף 10 בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.
15. מן הדין ומן הצדק לקבל את המבוקש ובדחיפות הראויה.
___
עו"ד אביעד
ארור מי שתומך בזה.
אין לי כבר מילים.
מביש.